פרק ד - מותר ואסור במזון בן ימינו · א. הסוכר
מה יכול להיות מר, בסוכר המתוק והחמוד הזה? מה כבר יכול להזיק בו? אולי לשיניים, אבל מעבר לכך? ובכלל, היעלה על הדעת שנפסיק לשתות מיצים ממותקים או תה/קפה עם שתי כפיות סוכר?
שאלות של "טעם" אבל אנא, בוא וקרא את הקטעים הבאים (שבחלקם מלוקטים מספרי רפואה ומחקר) וחשוב עליהם ברצינות.
הסוכר הינו מוצר מעובד שאיננו טבעי. תחילת יצורו של הסוכר הוא לפני למעלה משלוש מאות שנה, אז למדו לזקק אותו ולהלבינו, וכך הוציאו ממנו את כל המרכיבים החיוניים שבו. מעצם היותו מעובד ומזוקק חסרים לו הדברים שהבורא נטע במזון בצורתו הטבעית, בדיוק מופלא ובהתאמה לגוף האדם בכדי שהסוכר המצוי בהם יתעכל ויספג מבלי להפריע למאזן הסוכר בדם.
תהליך עיבוד הסוכר הנקי או הכמעט נקי, גורם לו להיות מרוכז בכמות שאין לה אח וריע במאכלים הטבעיים. כאשר הוא מגיע לקיבה הוא נספג במהירות לתוך מערכת הדם, או אז הוא דומה ל'פצצה' הנוחתת על הלבלב, שהיא הבלוטה האחראית ליצורו של האינסולין המפרק את הסוכר בגוף. וגורמת לו לייצר אינסולין בכמויות גדולות.
אם נדמה לך שמוגזם להגדיר כפית סוכר כ"פצצה", אמחיש לך זאת: חולה סכרת המגיע למצבים של ירידת סוכר "היפוגליקמיה", מתחיל להזיע ולרעוד, ונמצא בסכנת חיים. אולם אם הוא יקח כפית סוכר אחת, מיד רמת הסוכר בדמו תעלה וחייו ינצלו! ראה איפוא מה יש ביכולתה של כפית סוכר אחת לגרום, ובכך יובן המינוח "פצצה".
אמנם אצל אדם שאינו סכרתי הלבלב מפריש אינסולין ומתגבר על כפית סוכר אך עליו לעבוד "קשה" בכדי לפרק ולעכל את הסוכר, עד שבסופו של דבר ובהצטרף גורמים נוספים המאמצים את מערכת העיכול, קורסת בלוטת הלבלב והאדם מגיע למצב של חולה סכרת כלומר שחסר לו אינסולין מכיון שהמערכת קרסה ואינה יכולה לתפקד כראוי.
בנוסף, הסוכר לצורך עיכולו לוקח מהגוף כמות גדולה של סידן, מעבר למה שהגוף מסוגל לספק, לכן הסוכר אחראי בין היתר לתופעת ה'אוסטאופורוזיס' (בריחת סידן). זאת ועוד, לצורך פירוקו בקיבה, הסוכר משתמש בכמות גדולה של ויטמינים אשר אין לגוף מהיכן לייצר אותם. כל זה כאמור, מפני שמדובר בריכוז עצום של הסוכר המעובד. [לשם המחשה: בכדי לייצר כמות של 2 כפיות סוכר, משתמשים בכמות של קני סוכר שאילו היית רוצה לאכלם, לא היתה לך היכולת לעשות זאת בבת אחת בשום אופן].
הסוכר מתאחסן בכבד בצורת שומן. הכבד יכול לאחסן בצורה זו רק כמות מעטה כדי שתהיה זמינה ואילו שאר השומן העודף נאגר בירכיים ובמקומות נוספים. מאגרי שומן אלו מעמיסים על הלב ועלולים לגרום למחלות שונות. לאחרונה יותר ויותר רופאים מתבטאים כי יש להתייחס לסוכר כאל רעל.
לגבי פירות יבשים טבעיים: תהליך היבוש גורם לכך שהסוכר הטבעי שלהם הופך להיות מרוכז יותר, אי לכך אני ממליץ להשרותם במים בכדי להחזירם למצבם הטבעי, ובכל אופן להקפיד על לעיסה מרובה וכמובן לא להגזים בכמויות.
אין להשתמש בפירות יבשים מסוכרים, שלאחר היבוש מוסיפים להם סוכר או גלוקוז. לידיעתכם: אפשר לייבש פירות כגון בננות, תפוחים וכדומה, בבית בתנור אפיה. זה כמובן לא באותו הטעם של מוצר קנוי, מכיון שזה לא מכיל תוספות לא רצויות.
דבש לא מומלץ מעבר לשתי כפיות ליממה. וכבר אמר החכם מכל אדם "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ: (משלי כ"ה ט"ז).
מיצי פירות או מיץ גזר וסלק אינם מומלצים עקב ריכוז הסוכר הגבוה שנמצא בהם. עדיף לאכול את הפרי בשלמותו וללעוס אותו היטב, מאשר לסוחטו ולשתות אותו כמיץ. אם אין לך אפשרות לאוכלו בשלמותו רצוי למהול את המיץ במים.
ולבסוף: הסוכר גורם גם לבעיות נוספות כדוגמת עששת שיניים, בעיות בכלי הדם, בעיות בבלוטות ובמערכת העיכול ועוד. סוכר גורם להשמנת יתר משום שהוא מספק לגוף רק קלוריות ריקות, מאיכות נמוכה, ופחמימות הנהפכות מיד לשומן.
חשוב לדעת ולשים לב כי הסוכר, הקמח הלבן, המרגרינה, המלח וכן תוספות כימיות, נמצאים בסוגי מזון רבים כגון: עוגות, עוגיות, ופלים, פיצות, קרקרים, איטריות, אבקות מרק, שימורים, רטבים למיניהם, סלטים מוכנים תעשייתים, וכמובן במוצרי מתיקה, משקאות קלים, גלידות, ושלל חטיפים, בכמויות בהחלט לא מבוטלות.
"ליזהר מאד מאד מאכילת תענוג... דבר זה הוא מן השפלים מאד מעכבים את הלימוד וכדאמרן במדרש והובא בתוספות כתובות דף ק"ד א', עד שאדם מתפלל שיכנסו דברי תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו. ואמרו במסכת גיטין דף ע' א' "סעודתך שהנאתך הימנה משוך ידך הימנה".
(אגרות חזון איש א' כ')
המניעים הכלכליים של יצרני הסוכר גורמים להם להסתיר היטב את תהליכי הייצור. הכל מסתורי והכל חסוי. מדובר בתעשייה שמגלגלת הרבה מאוד כסף ואין כיום אפשרות לדעת באמת מה קורה בתחום זה. ולכן, שומר נפשו ירחק מכל סוגי הסוכר.
הסוכר, איננו כלל "תמים" וצח כפי שהוא נראה. [אגב, אין הבדל בין סוכר לבן לחום, גם החום מעובד].
גם אם לא תצליח להיגמל במאה אחוז מהסוכר הלבן, מכל מקום כדאי שתפחית את קיומו במזונך ובשתייתך מאד מאד עד שתגמל ממנו לחלוטין.