שיחות וספורים וענינים שהיה אצל כל תורה ומעשה · אות מט
מט, בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה "וָאֶתְחַנַּן" הַנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ע"ח, וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן שֶׁאָסוּר לְיַאֵשׁ עַצְמוֹ לְעוֹלָם, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם. וְאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "מֶען טָאר זִיךְ נִישְׁט מְיַאֵשׁ זַיין. גִּיוַאלְד זַייט אַייךְ נִישְׁט מְיַאֵשׁ" [אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, אַהָהּ אַל תִּתְיָאֲשׁוּ] וּמָשַׁךְ מְאֹד תֵּבַת "גִיוַואלְד" [אַהָהּ] כְּדֶרֶךְ הַמַּזְהִיר וְצוֹעֵק מֵעֹמֶק הַלֵּב: