אור ברסלב
חיי מוהרן מנוקד חלק שני - ונקרא בשם שבחי מוהר"ן › ענין המחלקת שעליו

חיי מוהרן מנוקד

חלק שני - ונקרא בשם שבחי מוהר"ן · ענין המחלקת שעליו

מעלת תורתו וספריו הקדושים

אות שצב

א, אָמַר: אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַחֲלֹקוּ עָלַי, מֵאַחַר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ שֶׁעֲדַיִן לֹא הָלַךְ אָדָם בּוֹ מֵעוֹלָם, וְגַם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לֹא (חסר) וְשׁוּם בְּרִיאָה לֹא (חסר). אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא דֶּרֶךְ יָשָׁן מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי:

אות שצג

ב, אָמַר: אֲפִלּוּ אִם הָיָה וְכוּ' בָּעוֹלָם לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִשְׁתַּוּוֹת עִמִּי ("וָואלְט עֶר זִיךְ אוֹיךְ נִיט גִיקָאנְט אוֹיס גְלַייכֶען מִיט מִיר. מִיט מִיר גְלַייךְ אוֹיס קוּמֶען"):

אות שצד

ג, אָמַר: יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין מַכִּירִים אוֹתִי כְּלָל וְחוֹלְקִין עָלַי. וְאָמַר, שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שמות י"ז) עַל פָּסוּק "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ" (שמות א'), וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁפַּרְעֹה הָלַךְ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וְאָמַר לוֹ הָבָה נִתְחַכְּמָה, אֶלָּא שֶׁהִכְנִיס בְּתוֹךְ לְבָבָם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:

אות שצה

ד, שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי יוּדְל סִפּוּר דְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ זַ"ל. עָנָה וְאָמַר: אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה לוֹ גַּם-כֵּן יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ (כְּלוֹמַר כְּמוֹ עִנְיַן הַמַּעֲשִׂיּוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו), כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה גַּם-כֵּן מְקָרֵב בְּנֵי הַנְּעוּרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי הָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים כַּיָּדוּעַ (בראשית רבה ל"ט, כ"א). וְדַרְכּוֹ הָיָה שֶׁהָיָה בָּא בְּתוֹךְ אֵיזֶה עִיר, וְהָיָה רָץ בְּתוֹךְ הָעִיר, וְהָיָה צוֹעֵק הוֹי הוֹי, גִּוַואלְד, גִּוַואלְד, וְהָיוּ רָצִים אַחֲרָיו כְּמוֹ שֶׁרוֹדְפִים אַחַר הַמְשֻׁגָּע. וְהוּא הָיָה טוֹעֵן עִמָּהֶם הַרְבֵּה שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּטָעוּתִים גְּדוֹלִים, כִּי הָיָה בָּקִי בְּכָל הַשִּׂכְלִיּוֹת וְהַסְּבָרוֹת שֶׁל דַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה-זָרָה שֶׁלָּהֶם. כִּי הָעֲבוֹדָה-זָרָה שֶׁל הַקַּדְמוֹנִים הָיָה לָהֶם בָּזֶה כַּמָּה סְבָרוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת שֶׁל טָעוּת. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה בָּקִי מְאֹד בְּכָל סְבָרוֹתֵיהֶם וְדַרְכֵי טָעוּתֵיהֶם. וְהָיָה מוֹכִיחָם וּמַרְאֶה לָהֶם שֶׁהַכֹּל טָעוּת, וְגִלָּה לָהֶם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הָאֲמִתִּיִּית. וְנִמְשְׁכוּ אַחֲרָיו קְצָת בְּנֵי הַנְּעוּרִים, כִּי זְקֵנִים לֹא הָיָה מְקָרֵב, כִּי הַזְּקֵנִים כְּבָר נִשְׁרְשׁוּ בְּטָעוּתֵיהֶם הַרְבֵּה וְקָשֶׁה לַהֲשִׁיבָם מִדַּרְכָּם עוֹד, רַק בְּנֵי הַנְּעוּרִים נִמְשְׁכוּ וְרָצוּ אַחֲרָיו. וְהָיָה הוֹלֵךְ מֵעִיר לְעִיר וְהֵם רָצוּ אַחֲרָיו. וְהָיוּ אֲבִיהֶם וּנְשׁוֹתֵיהֶם וְכוּ' חוֹלְקִים עֲלֵיהֶם, עַל אֵלּוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים, כִּי אָמְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיָּצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה וְנִשְׁתַּמְּדוּ, עַד שֶׁהָיוּ מְרַחֲקִים אוֹתָם מְאֹד. עַד שֶׁקְּצָת בְּנֵי הַנְּעוּרִים חָזְרוּ לְסוּרָם מֵחֲמַת הַיִּסּוּרִים שֶׁהָיוּ לָהֶם מִבֵּיתָם מֵחוֹתְנָם וּמֵאֲבִיהֶם וּמִנְּשׁוֹתֵיהֶם וְכַיּוֹצֵא, וּקְצָתָם נִשְׁאֲרוּ אֶצְלוֹ וְנִתְדְבְּקוּ בּוֹ.

וְהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ עוֹסֵק בְּעִנְיָן זֶה הַרְבֵּה לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם. וְהָיָה מְחַבֵּר סְפָרִים הַרְבֵּה מְאֹד עַל זֶה, אֲלָפִים סְפָרִים. וְהָיוּ לוֹ בָּנִים הַרְבֵּה, וּמִסְּתָמָא מֵאַחַר שֶׁהָיוּ בָּנָיו, הָיוּ כֻּלָּם הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, כִּי אֲפִלּוּ יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה (בבא בתרא טז:). אַךְ אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁרָצָה אַבְרָהָם אָבִינוּ לְהַשְׁאִיר סְפָרָיו וְחָכְמָתוֹ בָּעוֹלָם, הָיָה חוֹקֵר וּמִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ לְמִי מִבָּנָיו יַנִּיחַ סְפָרָיו וְחָכְמָתוֹ, עַד שֶׁנִּסְכַּם אֶצְלוֹ לְהַנִּיחַ הַכֹּל לְיִצְחָק אָבִינוּ, וּמָסַר לוֹ הַכֹּל.

וְאַחַר-כָּךְ הָיָה יִצְחָק גַּם-כֵּן הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה, וְהָיָה מְגַיֵּר גַּם-כֵּן גֵּרִים הַרְבֵּהכ וְחִבֵּר גַּם-כֵּן סְפָרִים הַרְבֵּה מְאֹד בְּעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְהָיָה מִתְבּוֹנֵן גַּם כֵּן לְמִי מִבָּנָיו יַנִּיחַ סְפָרָיו וְחָכְמָתוֹ, כִּי גַּם עֵשָׂו הוּטַב בְּעֵינָיו וְהִטְעָה אוֹתוֹ עַד שֶׁהָיָה אוֹהֲבוֹ, כַּמְבֹאָר בַּמִּקְרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו" (בראשית כ"ה). כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם שֶׁהָיָה מְרַמֶּה אֶת אָבִיו בִּדְבָרָיו, וְהָיָה שׁוֹאֲלוֹ אַבָּא אֵיךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַמֶּלַח וְכוּ'. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן הִתְבּוֹנֵן יִצְחָק בְּדַעְתּוֹ עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהָעִקָּר הוּא יַעֲקֹב וּמָסַר לוֹ הַכֹּל.

וְכֵן יַעֲקֹב הָיָה גַּם-כֵּן עוֹסֵק בָּזֶה לְקָרֵב בְּנֵי הַנְּעוּרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְחִבֵּר כַּמָּה אֲלָפִים סְפָרִים בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה. כִּי הוּא חִבֵּר סְפָרִים הַרְבֵּה מְאֹד בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, גֻּזְמָאוֹת סְפָרִים. וְהוּא לָמַד עִם כָּל בָּנָיו דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הָיוּ כֻּלָּם צַדִּיקִים. אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן חָקַר בְּדַעְתּוֹ לְמִי לִמְסֹר כָּל חָכְמָתוֹ, עַד שֶׁמָּסַר כָּל חָכְמָתוֹ לְלֵוִי, וּלְכֻלָּם מָסַר רָאשֵׁי פְרָקִים. וְעַל-כֵּן שֵׁבֶט לֵוִי הָיוּ דְּבוּקִים וַחֲזָקִים בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה יוֹתֵר מִכֻּלָּם. וְעַל-כֵּן שֵׁבֶט לֵוִי לֹא טָעוּ בָּעֵגֶל, וְגַם לֹא הָיָה עֲלֵיהֶם שׁוּם עֲבוֹדַת מִצְרַיִם, כִּי שֵׁבֶט לֵוִי הָיוּ חֲזָקִים בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה יוֹתֵר מִכֻּלָּם.

וְאַחַר-כָּךְ דִּבֵּר מֵעִנְיַן עֵצָה לְהָאָדָם שֶׁיִּזְכֶּה לָבוֹא אֵלָיו אַחַר מִיתָתוֹ וְכוּ', וּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל סימן ק"א):

אות שצו

ה, בְּאוּמַאן דִּבֵּר מֵעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעָלָיו, שֶׁדּוֹבְרִין עָלָיו כְּזָבִים. עָנָה וְאָמַר בְּדֶרֶךְ קוּבְלָנָא: "וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם". הַיְנוּ הַפָּסוּק הַנֶּאֱמָר בְּהוֹשֵׁעַ ז' שֶׁקּוֹבֵל הַנָּבִיא עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לָהֶם טוֹבוֹת, וְהֵם דּוֹבְרִים עָלָיו כְּזָבִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים". אֲבָל הוּא זַ"ל לֹא הִזְכִּיר אָז כִּי-אִם שְׁתֵּי תֵּבוֹת אֵלּוּ "וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם". וַאֲמָרָם בִּנְעִימָה בַּנִּגּוּן הַשַּׁיָּךְ לְאוֹתוֹ הַפָּסוּק כַּמּוּבָן לַבָּקִי בַּמִּקְרָא וּפֵרוּשׁוֹ:

אות שצז

ו, פַּעַם אַחַת סִפֵּר מֵעִנְיַן אֲמִתַּת מַעֲלָתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד. בְּתוֹךְ דְּבָרָיו עָנָה וְאָמַר: "אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה בָּא סַנְחֵרִיב" וְכוּ'. פָּסוּק הוּא בְּדִבְרֵי הַיָּמִים ב' (ל"ב) שֶׁמְּסַפֵּר שָׁם מֵעֹצֶם צִדְקַת יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר-כָּךְ מַתְחִיל הַמִּקְרָא: "אַחַר הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה בָּא סַנְחֵרִיב". וְהָבֵן הַדְּבָרִים, הַאֵיךְ מְבֹאָר הֵיטֵב בְּזֶה הַפָּסוּק שֶׁדַּיְקָא אַחַר גֹדֶל אֲמִתַּת צִדְקָתוֹ שֶׁל יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, בָּא עָלָיו סַנְחֵרִיב, וְהָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. וּמֵעַתָּה אֵין לִתְמֹהַּ עַל גֹדֶל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַל הַצַדִּיקִים הַאֲמִתִּיִּים:

אות שצח

ז, לְעִנְיַן הַגְּזֵרוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ בְּיָמָיו שֶׁרוֹצִין לִגְזֹר עַל יִשְׂרָאֵל [אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כְּבָר יָצְאוּ בְּיָמֵינוּ הַמָּקוֹם יְרַחֵם], שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת דִּבֵּר מִזֶּה וְאָמַר, שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִתֵּן לְעַצְמוֹ אֵיזֶה עֵצָה לַעֲסֹק בָּזֶה לְבַטְּלָם, אַךְ מַה לַּעֲשׂוֹת שֶׁאֵין מַסְכִּימִין עִמּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו. וְהֵבִיא רְאָיָה מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ מֻסְכָּם וְכוּ' (תענית יד:):

אות שצט

ח, פַּעַם אַחַת דִּבַּרְנוּ עִמּוֹ מֵעִנְיַן חֲרוּזִים (שֶׁקּוֹרִין "גְּרַאם"), וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה דָּבָר כִּי כָּל הָעוֹלָם וְכוּ'. וְאֵינִי זוֹכֵר הֵיטֵב הַלָּשׁוֹן שֶׁאָמַר, אִם אָמַר שֶׁכָּל הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בָּזֶה אוֹ אָמַר שֶׁכָּל הָעוֹלָם (חסר) אוֹ אֵיזֶה לָשׁוֹן אַחֵר מֵעִנְיַן (נ"א מֵעֵין) זֶה. וְהֵבִיא רְאָיָה מִפָּסוּק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּישַׁעְיָה ה': "וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה", לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה אָז, שֶׁאֲנַחְנוּ הָיִינוּ אוֹמְרִים "גְרַאם" עַל הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ, וְהִקְפִּיד עָלֵינוּ וְאָמַר שֶׁלֹּא נִיחָא לִי בָּזֶה וְכוּ'. וְסִפֵּר שֶׁחָלַם לוֹ, שֶׁהָיָה אֶחָד אוֹמֵר "גְרַאם" וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ מְאֹד, וְהָיָה מְגַנֶּה מְאֹד אֶת הַזָּקֵן הַמִּתְנַגֵּד הַנַּ"ל, וְהָפַךְ עַצְמוֹ אֵלֵינוּ זֶה שֶׁהָיָה אוֹמֵר "גְרַאם" וְאָמַר לָנוּ "גְרַאם", שֶׁאֲנַחְנוּ זָכִינוּ מְאֹד שֶׁנִּתְקָרַבְנוּ אֵלָיו, וְהָיָה מְאַשֵּׁר וּמְחַזֵּק וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתָנוּ מְאֹד בַּמֶּה שֶׁזָּכִינוּ לָזֶה, וְהַכֹּל בַּאֲמִירַת "גְרַאם". וְסִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה דְבָרִים מֵהַ"גְרַאם" שֶׁשָּׁמַע בַּחֲלוֹם הַנָ"ל וְנִשְׁכַּח.

אָמַר הַמַּעְתִּיק: מַה שֶׁכָּתוּב בְּסוֹף סִימָן רכ"א: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", בְּחִינַת מִתְנַגֵּד (לקוטי מוהר"ן חלק א'), שָׁמַעְתִּי שֶׁכָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל אָז: אֲבָל לַמִתְנַגֵּד שֶׁלִּי אֵין שׁוּם עֵצָה, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה בְּעֶזְרִי לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ. "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", בְּחִינַת מִתְנַגֵּד:

אות ת

ט, שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל:

בְּעִנְיַן הַהַנְהָגָה שֶׁמִּתְנַהֵג הָעוֹלָם עַכְשָׁו, כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ זֶה, שֶׁהַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה הָיוּ גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים מְאֹד בָּעוֹלָם, וְלֹא הָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה נִמְצָא אֶחָד שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּמָקוֹם שָׁפֵל, וְהָיָה שׂוֹחֵק מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְהוּא הָיָה מְחַיֶּה וּמְפַרְנֵס כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּזְכוּתוֹ. וְהָיָה לוֹ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא הָיָה חַי חַיִּים גְּמוּרִים שֶׁנִּקְרָאִים בֶּאֱמֶת חַיִּים. כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חַיִּים כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (עיין לעיל סימן ח' וראה לעיל בהקדמה). וּכְמוֹ שֶׁנִּמְצָאִים בְּנֵי אָדָם שֶׁחַיִּים חַיֵּי צַעַר וְאֵין נִכָּר לְהָעוֹלָם כְּלָל, וּבֶאֱמֶת חַיֵּיהֶם הוּא חַיֵּי צַעַר. וְגַם בְּחַיֵּי צַעַר יֵשׁ חִלּוּקִים כִּי אֵין צַעַר שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שָׁוֶה. וְגַם מִי שֶׁאֵינוֹ חַי חַיֵּי צַעַר מַמָּשׁ, גַּם-כֵּן אֵין הַחַיִּים שֶׁלּוֹ שָׁוֶה לְשֶׁל אַחֵר, כִּי אֵין כָּל הַחַיִּים שָׁוִין. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁבְּוַדַּאי אֵין שָׁוֶה הַחַיִּים שֶׁל הַסּוּס לְחַיִּים שֶׁל אָדָם (כַּוָּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת יֵשׁ חִלּוּקִים גְּדוֹלִים בֵּין הַחַיִּים, כְּמוֹ כֵן בְּרוּחָנִיּוּת, בַּחַיִּים אֲמִתִּיִּים לְשַׁעֲשֵׁעַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ מִי שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים, וְיֵשׁ לְהֶפֶךְ, וְיֵשׁ גַּם-כֵּן כָּל הַחִלּוּקִים הַנַּ"ל) וְאֵינִי מְקַנֵּא כְּלָל הַגְּדֻלָּה שֶׁל הַגְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַכְשָׁו:

אות תא

י, אָמַר: כָּל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הִגִּיעוּ לַמַּעֲלָה וְלַמַּדְרֵגָה שֶׁהִגִּיעוּ, אֲבָל עָמְדוּ בָּזֶה, וַאֲנִי בָּרוּךְ הַשֵּׁם בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע נַעֲשָׂה אִישׁ אַחֵר. וְנָתַן טַעַם לָזֶה שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו, כִּי הַצַּדִּיק נִקְרָא אִילָן, וְיֵשׁ לוֹ שָׁרָשִׁים וַעֲנָפִים וְכוּ', וְכָל צַדִּיק קֹדֶם שֶׁמַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ יֵשׁ עָלָיו מַחֲלֹקֶת. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "הַאי תִּגְרָא דַּמְיָא לְבִדְקָא דְמַיָּא" (סנהדרין ז.), נִמְצָא שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת הוּא בְּחִינַת מַיִם, וְהַמַּיִם הַיְנוּ הַמַּחֲלֹקֶת מְרִימִין אוֹתוֹ. אֲבָל אֲנִי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עָלַי מַחֲלֹקֶת תָּמִיד, כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ בְּכָל פַּעַם וּבְכָל רֶגַע מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַכְשָׁו כְּמוֹ בַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת, לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה אֶת עַצְמִי כְּלָל בְּזֶה הָעוֹלָם:

אות תב

יא, שָׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ גַּם-כֵּן כְּעֵין זֶה וּבְסִגְנוֹן אַחֵר קְצָת: פַּעַם אַחַת הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ קוֹבְלִים לְפָנָיו שֶׁקָּשָׁה לָהֶם לִסְבֹּל עִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת וְהָרְדִיפוֹת וְכוּ'. עָנָה וְאָמַר לָהֶם: תַּאֲמִינוּ לִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי כֹּחַ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם כָּל הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם חוֹלֵק עָלַי, אֲבָל מַה אֶעֱשֶׂה שֶׁיֵּשׁ מַדְרֵגוֹת וְהֵיכָלוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבֹא אֲלֵיהֶם רַק עַל-יְדֵי מַחֲלֹקֶת. וְהָרְאָיָה, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֵלָיו, כְּדִכְתִיב: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ל"ה). כִּי הוּא הָיָה הַדַּעַת שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה בְּכֹחוֹ לְהַקְהִיל וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת כֻּלָּם אֵלָיו. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מַה כְּתִיב: "וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה" (שם ל"ג). וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ וְכוּ' (קידושין לג:), וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה עוֹד. וְכָל זֶה, כִּי יֵשׁ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֲלֵיהֶם רַק עַל-יְדֵי מַחֲלוֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו וְכוּ'. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "הַאי תִּגְרָא דַּמְיָא לְבִדְקָא דְמַיָּא" (סנהדרין ז.) שֶׁנֶּאֱמַר: "פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן" וְכוּ' (משלי י"ז). וּכְתִיב: "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" (דברים כ'), וְעֵץ הַשָּׂדֶה (שֶׁקּוֹרִין "בֵּיימְל") כָּל מַה שֶּׁשּׁוֹפְכִין מַיִם סְבִיבוֹ בְּיוֹתֵר, הוּא גָּדֵל בְּיוֹתֵר:

תוכן העניינים

חיי מוהרן מנוקד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה