חיי יוסף· יוסף בן מתתיהו
פרק תשעה עשר: יוסף מרגיע את אנשי הגליל האומרים לעלות על טבריה הבוגדת ולהרסה
כשמוע יושבי מגדל, כי אנשי טבריה הפרו את אמונם לי, התרגזו מאד, הזדינו והפצירו בי להוליכם נגד הבוגדים, באמרם, כי חפצים הם לנקום בם את נקמת מצביאם. הם הודיעו את הדבר לכל אנשי הגליל, בהתאמצם לעורר גם את אלה נגד אנשי טבריה. הם דרשו מהם להתאסף במספר רב מאד וברשותו של המצביא יעשו את אשר יעלה על רוחם. ובאמת זרמו בני הגליל במספר רב מכל העברים, מזוינים, ודרשו ממני להשתער על טבריה, ללכדה בחוזק יד ולהרסה עד היסוד, ולקחת בשבי את יושביה עם נשיהם וטפם. כזאת יעצו גם רעי אשר נמלטו מטבריה71. אולם אנכי לא שמעתי בקולם, כי חשבתי מלחמת אחים לשערוריה. לפי דעתי יש לצמצם את הסכסוך בריב שפתים לבד. ולא עוד – אמרתי לגליליים – אלא שהדבר לא יהיה לכם לתועלת, כי הרומאים רק מצפים לזה שתשמידו איש את אחיו במלחמת אחים. בדברים האלה שככתי את חמת אנשי הגליל.