חיי יוסף· יוסף בן מתתיהו
פרק ששה עשר: יוחנן מבקש בערמה רשיון לנסוע לטבריה למען רחוץ במימיה החמים.
אהבת הגליליים ונאמנותם לי עצמו מאוד, ובהלכד עריהם בחזקת היד ונשיהם הלכו בשבי – חרדו לשלומי יותר מאשר בכו על אסונם. בראות זאת יוחנן, לבש רוח קנאה. הוא כתב לי אגרת ובה בקש ממני רשות לרדת ולרחוץ בחמי טבריה64 למען השיב את בריאותו שנתרופפה. בלבי לא התעורר אף צל של חשד, כי יעשה דבר רשע, ולא מנעתי זאת ממנו. גם כתבתי אל האנשים, אשר שמתים למפקחי טבריה בנקבי את שמותיהם (בכתב הפקודה), כי יכינו מלון ליוחנן ולבאים עמו ויספקו להם את כל צרכיהם. בעת הזאת התגוררתי בכפר קנה, אשר בגליל65.