חיי יוסף· יוסף בן מתתיהו
פרק שלשים ותשעה: אנשי ריבו של יוסף אומרים להטות את לב הגליליים מאחריו
לשמע דברי חנן בקש שמעון ממנו ומיתר האנשים לחשות, לבל יודע דבר מכל אשר זממו. הוא מצדו הבטיח להשתדל כי אגורש מהר מן הגליל. אחרי זאת קרא את אחי יוחנן וצוהו לשלוח תשורות לחנן וסיעתו והוסיף, כי בזה ישפיע עד מהרה על האנשים לשנות את דעתם, ושמעון בצע את מזמתו. חנן ואנשיו שֻחדו בכסף והחליטו לגרשני מן הגליל, מבלי שידע איש בעיר מהדבר הזה99. הם החליטו לשלוח אנשים אחדים חכמים, אם כי לא כולם ממוצא רם היחש. שנים מהם, יונתן וחנניה הפרושים, היו מבני העם הפשוט, והשלישי יעזר ממשפחת כהנים, וגם הוא היה פרושי. ושמעון הצעיר בהם היה מגזע כהנים גדולים. הם צֻוו לבוא אל הגליליים ולשאלם, מה היא סבת אהבתם לי. אם יאמרו, כי בגלל מוצאי מעיר ירושלים – וענו, כי גם הם ארבעתם הנם ילידי ירושלים; ואם מפני דעתי את התורה – יגידו, כי גם הם יודעים היטב את מסורת אבותינו; ואם יאמרו, כי בעבור כהונתי יאהבוני – ישיבו, כי גם ביניהם נמצאים שני כהנים.