חיי יוסף· יוסף בן מתתיהו
פרק שלשה עשר: יוסף חס על רכוש המלך.הסכסוכים הראשונים בין יוסף ובין יוחנן מגוש חלב.
פרק שלשה עשר: יוסף חס על רכוש המלך.הסכסוכים הראשונים בין יוסף ובין יוחנן מגוש־חלב.
לשמע הדבר הזה נרגזתי מאוד, ירדתי לטבריה והתאמצתי בכל יכלתי, כי הבוזזים ישיבו את חפצי המלך, וביחוד: מנורות קורינתיות ושלחנות אשר (נועדו) לפקידי המלך ורַצי כסף במשקל רב. את כל הדברים אשר יעלה בידי להציל אמרתי לשמור למלך. ובכן קראתי לעשרה טובי העיר ולקפללה בן אנטילוס ומסרתי להם את החפצים לפקדון וצויתים לבלתי מסור אותם לאיש מבלעדי. משם נסעתי עם מלוַי ליוחנן לגוש־חלב, בחפצי ללמוד לדעת את מזמותיו. ראיתי מיד, כי שואף הוא להחיש את המרד ולשררה יתן את לבו. הוא בקש ממני רשות להשתמש בתבואות שנעצרו בשביל הקיסר בכפרי הגליל העליון. באמרו, כי רוצה הוא לבנות במחירן חומה לעיר מולדתו55. אני מאנתי לתת לו את הרשיון בנחשי את מזמות לבו אשר יזם לעשות. בלבי חשבתי לשמור את התבואה או לרומאים או לי, כי על כן הפקדתי מטעם שלטון ירושלים למושל על הארץ הזאת. מכיון שלא הסכמתי לזאת פנה (יוחנן) אל יתר הצירים. הם לא השכילו לראות מראשית אחרית וגם היו אוהבי בצע ושלמונים56. הוא שחד אותם בכסף, שיוֹציאו פקודה המוסרת לידו את כל התבואה שנאצרה במחוז ההוא. אני נוצחתי בהיותי יחיד (נגד הרבים), נכנעתי ושמתי לפי מחסום. ויוחנן עולל עוד מעשה רשע אחר. הוא ספר כי היהודים תושבי קיסריה אשר לפיליפוס סגורים (בחומות העיר) במצות המלך, אשר השיאהו לזה נציב המדינה. הם בקשוהו איפוא, כי יטול עליו לספק להם שמן טהור החסר להם, ולא יאלצו לעבור על מצות התורה57 ולהשתמש בשמן שהוכן על ידי היונים. ברור, שאמר זאת לא מיראת אלהים אלא מאהבת הבצע. הוא ידע היטב, כי בקיסריה נמכרים שני סכסטרים בדרכמון אחד ובגוש חלב שמונים סכסטרים בארבעה דרכמונים58 והוציא את כל השמן אשר היה במקום אחרי קחתו רשיון (מיתר הצירים) וממני – רק למראית עין. כי לא מרצוני הטוב נתתי לו רשות, מיראתי את ההמון, פן יסקלוני, אם אשים מעצור לפניו. אחרי קבלו את רשיוני צבר יוחנן הון עצום על ידי מעשה־הנבלה הזה