חיי יוסף· יוסף בן מתתיהו
פרק שלישי: יוסף נוסע לרומא לשחרר כהנים אסורים
בהיותי בן עשרים ושש נתגלגל הדבר שנסעתי לרומא. הסבה היתה זו בזמן שפליכס17 היה מפקח ביהודה אסר בכבלים כהנים אחדים ממיודעי, אנשים מכובדים וישרים, בגלל אשמה פעוטה וחסרת־ערך ושלח אותם לרומא, לתת דין וחשבון לפני הקיסר. ברצותי לעזור לשחרורם, ביחוד אחרי שמעי, כי גם באסונם לא סרו מדרך ה' ונזונו בתאנים ובאגוזים, נסעתי לרומא והגעתי לשם אחרי אשר עברו עלי סכנות הרבה. אניתנו טבעה בלב הים האדרִיַטי וכשש מאות איש במספר שוטטנו במשך כל הלילה (על פני המים). כאור הבוקר הופיעה בעזרת אלהים אניה מקיריני. אני עם עוד אחדים, כשמונים איש, אשר הקדימו בשיט את הנשארים, אוספנו אל האניה. ככה נצלתי ממות (ובאתי) לעיר דיקיארכיה, אשר האיטלקים יקראו לה בשם פוּטֵאוֹלי. קניתי לי ידיד את האליטירוס, המשחק בתיאטרון; הוא היה ממוצא יהודי ואהוב מאוד על נירון קיסר. על ידו נודעתי אל פּוֹפֵּיאה18 אשת הקיסר והצעתי לפניה את בקשתי בדבר שחרור הכהנים האסורים. בקשתי ניתנה לי בחסדה הרב, ומבלעדי זאת העניקה לי המלכה תשורות רבות. אחרי זאת שבתי לארצי.