חיי יוסף· יוסף בן מתתיהו
פרק שבעים וששה: עניני המשפחה של יוסף וחיי יוסף ברומי בימי הקיסרים אספסינוס, טיטוס ודומיטינוס.
אחרי אשר דכא טיטוס את המהומות ביהודה, נתן לי לנחלה כברת אדמה במישור חלף שדותי אשר בקרבת ירושלים שלא הביאו לי שום תועלת, כי שם חנה משמר רומאי. כאשר התכונן להפליג לרומי לקחני כבן לויה וחלק לי כבוד גדול. בבואנו לרומי הרבה אספסינוס להטות לי חסד, כי נתן לי מקום לשבת בבית אשר בו גר טרם היה לשליט, וכבדני בזכות אזרח־רומי. גם קבע לי פרס כסף. עד אחרית חייו הוסיף להוקירני ומחסדיו אלי לא גרע מאומה. דבר זה העמיד את חיי בסכנה, בעקב הקנאה. יהודי אחד ושמו יונתן עורר מהפכה בקיריני ומשך אחריו אלפים איש מיושבי הארץ והביא בזה אבדן על האנשים האלה, וכאשר נאסר על־ידי נציב הארץ ושֻלח בנחֻשתים אל השליט – הודיע, כי אני המצאתי לו נשק וכסף160. אספסינוס הכיר כי שקר בפיו, ודן אותו למיתה. הוא נמסר (בידי התלין) ומת. גם אחרי כן טפלו עלי אנשים אשמות שקר פעמים רבות, כי קנאו באשרי, ומכולן נצלתי בחסד עליון. ומאת אספסינוס קבלתי במתנה כברת ארץ גדולה ביהודה. בעת ההיא גרשתי את אשתי אחרי לדתה שלשה בנים, כי הליכותיה לא ישרו בעיני. מהם (מן הבנים) שנים מתו, ואחד אשר קראתיו בשם הורקנוס עודנו בחיים. אחרי כן לקחתי לי אשה מתושבי כפתור (קריטי), מזרע היהודים, והיא בת להורים רמי־היחש ונכבדים מכל אנשי הארץ. בתכונת נפשה עלתה על הרבה נשים, כאשר העידו אחרי כן (ארחות) חייה. היא ילדה לי שני בנים, שם הבכור יוסטוס, ומשנהו סימונידס המכֻנה גם אגריפס. אלה הם קורות משפחתי. ולב השליטים עלי היה כלפנים161 . אחרי מות אספסינוס לקח טיטוס את הממשלה בידו, והוא כבדני כאביו ולא האמין לדברי המעלילים עלי עלילות כפעם בפעם. את מקום טיטוס ירש דומיטינוס, וגם הוא הרבה לתת לי כבוד ויקר. הוא ענש את היהודים המאשימים אותי וצוה ליסר את עבדי הסריס, אומן בני, אשר הלשין עלי. את אחֻזתי אשר ביהודה שחרר ממסים, – ודבר זה נחשב לכבוד גדול. גם אשת הקיסר עשתה הרבה לטובתי. אלה הן קורות חיי. על פיהן יחרצו אחרים משפט על תכונות רוחי כאַוַּת נפשם162. ואתה אֶפּפרוֹדיטוס, בחיר האנשים, הנה נתתי בידך את כל ספרי «קדמוניות», ועתה אשים בזה קנצי למלין163.
סוף הספר