חיי יוסף· יוסף בן מתתיהו
פרק עשרים ושבעה: מזמת יוסף בדבר השבת הגזלה מרגיזה את תושבי הגליל
השמועה נפוצה בכל הגליל, כי גמרתי אֹמר להסגיר את הארץ בידי הרומאים ושאיפת כלם היתה להנקם בי. ויושבי מגדל גם הם חשבו כי אמת הם דברי הצעירים. ופתו את שומרי ראשי ואת המזוינים לעזבני בעת אשר אישן ולמהר אל מגרש מרוץ הסוסים להתיעץ שם יחד עם כּלם כדת מה לעשות במפקד. הם באו למגרש והנה לפניהם אספה רבת עם, הדורשת פה אחד לענוש את הבוגד החורש רעות. יותר מהכל הלהיב אותה יהושע בן צפיתא אשר עמד אז בראש העיר טבריה, איש־בליעל ומסכסך על פי תכונת נפשו, שוחר מדנים ואוהב מהפכות מאין כמוהו. הוא לקח את (ספר) תורת משה בידיו, יצא לפני העם ואמר: «אזרחי העיר! אם אין ביכלתכם לשטום את יוסף בגלל תעלוליו אתכם, הביטו נא על תורת אבותינו הקדושה, אשר בה אמר למעול מעל המפקד העליון אשר לכם, ובשמה שטמו ויסרו את האיש אשר נועז לעולל כזאת».