חיי יוסף· יוסף בן מתתיהו
פרק חמשים ותשעה: התמרמרות אנשי מגדל על שונאי יוסף
(הלכתי משם) ואחרי עברי מרחק ידוע – היתה צפויה לי סכנה להפגש עם יוחנן וחיליו. נטיתי מדרכי דרך רחוב צר ונמלטתי אל האגם. לקחתי סירה שנזדמנה לי ועברתי למגדל. כך נחלצתי מסכנה בדרך בלתי צפויה. מהרתי לקרא לראשי הגליל וספרתי להם, איך בגדו בי יונתן וחבריו ובני טבריה וכמעט לקחו את נפשי. לשמע דברי אלה התרגזו הגליליים ודרשו ממני להתחיל במלחמה בלי הסוס ולצוות להם (לאנשי הגליל) לצאת על יוחנן ולהשמיד אותו ואת אנשי יונתן מעל פני האדמה. אולם אני עצרתי בעדם, ואף כי רגזו מאד צויתים לחכות עד אשר נדע מה בפי הצירים ששלחו לירושלים. והוספתי, כי לפי עצתם יעשו את אשר ימצאו לנכון. דברי נתקבלו על לב הגליליים. ויוחנן שב לגוש־חלב בלי להפיק את זממו.