חיי יוסף· יוסף בן מתתיהו
פרק חמישי: שאיפת יוסף ואנשי שלומו להניא את המרד
בפחדי פן ישטמוני על דברי תמיד כזאת ויחשדוני, כי טובת האויבים אני דורש ויתפשוני ויהרגוני, נמלטתי אל בית המקדש פנימה, כי המצודה אנטוניה היתה כבר בידיהם21 (בידי המורדים). אחרי אשר נרצחו מנחם22 וראשי חבר השודדים התחמקתי מבית המקדש והתהלכתי עם הכהנים הגדולים וטובי הפרושים. אימה גדולה אחזתנו בראותנו את ההמון מזדיין, היינו נבוכים ולא ידענו מה לעשות, מבלתי יכולת לעצור בעד רוח ההתקוממות. בהיותנו צפויים לסכנת מות ממש, הסכמנו למראית עין עם המורדים, אולם יעצנום להשאר על עמדם ולתת לאויב לעזוב את העיר, למען יאמנו דבריהם, כי במשפט הם מרימים את הנשק נגד האויב. את זאת עשינו בתקוה, כי מקץ זמן מצער יעלה קסטיוס23 בראש חיל גדול וידכא את המרד.