חיי אריה (סלנטר)· רבי אריה ליב הורוויץ [בן רבי ישראל מסלנט]
דברים אחדים!
בהוציאי עתה לאור את חדושי תורה של מר אישי המנוח הרב הגאון צדיק וענו מו"ה ארי' ליב זצ"ל בן לאותו צדיק קדוש ישראל אשר שמו הולך מראש העולם ועד סופו אדמו"ח הגאון מו"ה ישראל סאלאנטער זי"ע בן הגאון הרב ר' זאב וואלף ז"ל שהיה אבד"ק גאלדינ= געז וטעלז בעהמ"ס הגהות "בן אריה" על ש"ס ורמב"ם ד' ווילנא, וחתן אמו"ר עט"ר הגאון מו"ה יו"ט ליפמן היילפרין ז"ל אבד"ק מעזריטש וביאליסטאק ובעהמח"ס הנפלא שו"ת עגג יו"ט) ובאתי עם הספר הנדפס בשם "חיי אריה", לא אוכל לעבור בשתיקה הפעם מלספר לדור אחרון מעט מזער מפרשת גדולתו וצדקתו של הגאון המחבר ז"ל בתורה ויראה האף אמנם לא תכיל גם מחברת שלמה פרטי מעשיו הטובים, כח תורתו וצדקתו:
גם ידעתי כי לא לי להעריך ערכו וגדלו, אולם רק השקפה כללית קצרה הכוללת דמות דיוקנו של אישי הרב ז"ל ואך דברים אחדים בתור "פתח דבר" לספרו זה "חיי אריה'' חלק ראשון שוכני ד' ברחמיו המרובים להוציאו עתה לאור עולם, נותנת אנכי היום לפני הלומדים המעיינים בספר הזה.
על ברכי אביו הגאון הצדיק וצ"ל גדל וחנך משדי חכמתו ותבונתו ינק כנפשו שבעו, ובעודנו באבו כבר נכרו בו כשרונות טובים ונפלאים. גם היה אז תלמיד מקשיב בין התלמידים המצוינים גדולי התורה אשר נהרו אל אביו לשמוע חכמתו אשר התפרצה כנחל שוטף ואת צדקתו ודרכו דרך הקדש ביראת ד'. בעודנו גער התחמם באורן של תלמידי חכמים, ואחרי כן כאשר גדל וישב על שולחן חותנו הגאון זצ"ל, שם ישב בסוד חכמתו בתורה והנהגת חותנו בכל מילי דשמיא בדעה תקיפה וביד רמה להעמיד הדת על תלה.
מבין שני הרים גדולים הררי עולם אלה. עלה ארי מחסבכו, בצביון ואופי מיוחד במינו. דרכו דרך הקדש היתה סלולה ונבדלה מדרך גדולי עולם אלה. הוא בענות צדקו הנפלאה ובתם דרכו, לא חשב מעודו כי ראוי הוא להיות מורה דרך לעם ד', בהשתדלו תמיד להשתלם בעצמו בלמוד תורה ולעלות במרום מעלות המדות המצוינות וללמוד מכל אדם בהיותו ענותן ושפל ברך וירא חטא מצוין לא ערב את לבו להיות פועל ועסקן בעניני צבור כלליים, ולא הכיר בקרבו את תקיפות הדעת ללמד ולהדריך את בני גילו, רק שם בחדרו שם ביתו התבודד והקדיש א"ע לתורה ולתעודה:
שם השכיל לעלות בעבודת הקדשה שם הסתיר את מעשיו ומדותיו החמודות מכל אדם והסגולות הנפלאות שקננו בלבו הטהור והזך, הנה האירו כל בתי נפשו והתנוצצו במשך הזמן אשר כל הרואה אסר ברקאי, וכל מיודעיו ומכיריו הכירו בו כי זרע ברך ד' הוא צדיק בן צדיק ושם שמים מתקדש ומתאהב על ידו.
יגיעתו הגדולה ושקידתו הנפלאה בתוה"ק לא יאומן כי יסופר, שם לילות כימים ולא נתן שנה לעיניו ולפעפיו תנומה ולא מש מאהלה של תורה ועבודה אף רגע. אף כי היה חלוש המזג וידוע חולי ועפ"י מצות הרופאים המכירים את מצב בריאותו לא הי' רשאי להעמיס עליו עבודה גדולה וכבדה בזו המפרכת את גוו ומיגעת את מוחו, אבל הוא מעצם שקידתו וחפצו בתורת ה' לא הביט על עצמו ועל חלישת מזגו וטבעו והמית א"ע באהלה של תורה עד רגעו האחרון. ונפיש עמל עמלה לו בעמלה של תורה עד כי זכה להשאיר אחריו ברכה חדושים טובים ומועילים בכל מקצעות הש"ס והפוסקים הראשונים עד אחרון שבאחרונים:
הוא היה מיראי הוראה כדת ודין אף כדבר היותר פשוט להלכה ולמעשה לא העמיד על דעתו, בלתי הסכמת עוד רבנים מגדולי הזמן. אך באשר ההכרח אכף עליו קבל את עול הרבנות בימי עלומיו בעיר יאנאווא וחאראשץ (פלך הוראדנא) ואחרי כן בעיר ברעזין (פ' מינסק) ושם מנוחתו כבוד. בכל מקום ששכן כבוד, ידעו את גדל צדקתו וכל המעלות והמדות טובות שמנו חו"ל (במס' אבות פ"ו) על הלומד תורה לשמה נמצאו כולן במלואו בהגאון המחבר ולא לחנם כנוהו בהמקומות הקרובים לעיר מגורו בשם הצדיק ר' ליב. ובאמת היה הצנע לכת בדרכי ד' וערום ביראה מאין כמוהו. ממדת הכעס והגאוה היה רחוק עד קצה האחרון:
לא החזיק טובה לנפשו כל ימיו ובטל רצונו מפני רצון אחרים. שם מחסום למו פיו מלדבר שיחה בטלה והתרחק מלשון הרע ומהתכבד בקלון חברו כמטחוי קשת.
צדקת פזרונו לאברים שבצדקה לתמוך יד עני ואביון לא יתואר כמו ואף שהיה בעצמו בלחץ ודחק ופרנסתו היתה מצומצמת ובעצמו קיים כל אלה ולא ע"י אחרים הושיט עזרה לכל איש מר ומצוק וקשי יום עסק במצות הכנסת אורחים ובקור חולים בכל לבו ונפשו ויהי בזה מופת לרבים ומרגלא חיה תמיד בפומיה:
ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה, והשתדל לשאת בעול עם חברו ולהכריעו לכף זכות לקבל את כל אדם בסבר פנים יפות ובענות חן וכבוד לא יאומן כי יסופר, אלה הם קצות דרכיו בקדש ובחול אשר רק אחד מני אלף מרובי מעשיו הטובים ומפעליו הכבירים שפעל במעט שנותיו שלא הגיעו גם עד שנות זקנה (כי חיה רק נ"ז שנה ונפטר בשנת תרנ"ו כ"ב אד"ש וחבל על דאבדין איש צדיק תמים כמותו.
האף אמנם נשארו אחריו כתבי-יד הרבה כתובים וערוכים בעצם ידי קדשו הן בהלכה הן באגדה ומכל אלה החדושים הרבים לקטנו לקוטי בתר לקוטי ובררנו וסדרנו לדפוס שלשה חלקים:
א) שאלות ותשובות להלכה ולמעשה בד"ה שו"ע שהחליף עם גאוני ומגו וחדושים על בד הש"ס ממס' ברבות עד מות מס' גדה (וביותר הראה את כחו וחילו בחדושיו על הש"ס בסדר אקדשים לפי מדר המסכתות). ב) דרושים ע"ד הפלפול לכל מועדי השנה וד' פרשיות ואיזה הספדים כתובים וערוכים בהגיון ישר ונמרין כיד רוחב תבונתו ע"פ דרך הלמוד שהיה נהוג בדור העבר. ג) הדרגים על ש"ס ומשניות בפלפולים וחדודים ע"פ שיטת הש"ס ומפרשים ראשונים ואחרונים, בנוים על יסודות חזקים ומוצקים וע"פ סברות נכונות וישרים למוצאי דעת. וכל אלה החדושים המסודרים מסרנו לביהד"פ והשבנו בדעתנו להוציאם לאור, אכן לדאבון לבבי ושברון רוחי לא נתקיימה מחשבתי הראשונה להוציא את כל הד"ת של הגאון המחבר, מרבוי הוצאות הדפוס שעלו למעלה דאש בעתים האלה מצוק הזמן הרע הוה, ולמרות רצוני וחפצי הוכרחתי להפסיק את ההדפסה ולהוציא לאור רק את חלק הראשון הכולל בתוכו:
שו"ת בד"ה שו"ע וחדושי הש"ס שעל ס' קדשים. וגם זה עלה לי בדמים ותרתי משמע מרובים ולא אוכל לתאר ולספר כמו אל כל התלאה אשר מצאני וההרפתקאות דעדו עלי במשך זמן ההדפסה שנתמשך כשלש ושנים רצופות לרגלי סבות שונות מצד המדפיסים וברוך ד' הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה שחזק ואמץ גם את רוחי להוציא לאור את הד"ת של הגאון המחבר ז"ל אף במקצת ובקרב הימים יופיע מביהד"פ ובין ספרי חכמי דור ודור אשר יזהירו ויאירו חשכת גלות החול יתנוצין כוכב חדש אשר מזיו אורו יהנו ישר לב הצמאים לדבר ד' והדבקים בתורתו. ואני תפלה לה' הגומל עלי בחסדו ורחמיו המרובים שזכות הרב המחבר וזכות אבותיו הקדושים והחסידים ז"ל תעמד גם לי ואזכה להוציא לאור גם יתר חדושיו הרבים (המסודרים כבר להדפוס) שנשארו עתה כאבן שאין לה הופכין. וזה כד אדיר חפצי וישעי ושארית תקותי ונחמתי בחיים.
ואף שלא זכה ה' את הגאון המחבר בבנים הממלאים את כסא כבודו, בכ"ז רב תודה וברכה לד' שזכנו בבנות נשי חיל ויראות ד':
ועל הטוב תזכר בתנו הצנועה הרבנית השולמית מרת רחל תחי' ובעלה הרב הגאון המפורסם סוע"ה חו"ב מו"ה יצחק אלי' גיזנברג ני"ו שהיה אבד"ק כעיר הארשץ ועתה הוא מו"צ בעיר ביאלסטאק. ובתנו הצעירה היקרה מדת הנה לאה תחי' ובעלה המופלג ונכבד בעמו ויקר בעדתו מו"ה דוד דראווין הי"ו יתברכו עם צאצאיהם היקרים בכל מילי דמיטב יען כי מכחם והונם שהדו בעדי ובכל יכלתם תמכו בידי הרפות להוציא לאור עולם את חד"ת של מד אביהם ז"ל ויהא רעווא מלפני אבינו שבשמים שזכות אביהם ואבוה אביהם הקדושים תעמד לנו שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו עד עולם ותהא מחזרת על אכסניא שלח עד נצח.
ועל הטוב יזכר הוד כבוד הרב הגאון הגדול נודע לשם ולתהלה פאר הדור מוהר"ר חיים עוזר גרודזנסקי שליט"א מו"צ דווילנא (שהוא ש"ב אישי הגאון המנוח ז"ל מצד אשתו הרבנית) זה האיש הדגול מרבבה ומורם מעם ראוי לברכה ותודה רבה על רוב השגחתו ופעולתו הרצוי' בסדור הספר לביהד"פ ובמשך זמן ההדפסה על צד היותר נעלה אף כי טרוד הוא מאד בעניני העיר הגדולה לאלקים ולאנשים מטרפולין של תורה וחכמה וילנה העתיקה בכ"ז האציל עתותיו לטובת הספר הזה.
ישלם ד' פעלו ומשכורתו תהי' שלמה מבעל הגמולות ויתברך הוא וב"ב בכל הברכות הכתובות בתורה,
אלה דברי אלמנת הגאון המחבר ז"ל שרה עלקא הורוויץ בת הגאון האמתי מוהר"ר יום טוב ליפמאן היילפרין זי"ע בעהמ"ח שו"ת ענג יו"ט. יום ו' עש"ק י"א ימים לחרש מיון שנת מזכרת (תרס"ז) לפ"ק.