חיי אריה חלק א· רבי חיים אריה הורוויץ
הקדמת המחבר
שיל״ת
אך זאת היא תעודת עם ישראל ואושרהו. וכל ימי היותו מגמת פניהו. להאיר במאור התורה. חמדה גנוזה ויקרה. אשר אצל ה' מחכמתו ולבני יעקב מסרה. והמה יראוה כיפי הדרה. לפניהם נגלו כל תעלומותיה. ונחשפו גבעו צפונותיה. אך לישראל לברי לבב נפתחו מעינות ישע. להשקות כרם ד' צבאות נטע בתוכינו. להבין אמרי בינה. חקים ומשפטים צדיקים אשר בם חוננו. וגם מאז בגולה הלכנו. ומארץ אל ארץ קלענו. ומממלכה לממלכה טלטלנו. אך התורה היא נחמתנו וחיי רוחנו. כי יפוזו קרנים מיזיה על פנינו. ואם ישבנו באשמנים היא אור לנו. וחכמי ישראל האדירים. המה אנשי השם הגבורים. מקשיבים לקול ה' מתהלך לרוח דת האמת. ולעלות הרי התבונה בל ירפו כנפיהם. והדעת ביפיה ואמתתה תחזינה עיניהם. ובששון לבם ישאבו מבאר מים חיים להשקות העדרים. להשאיר ברבה בקרב הארץ ולדרים. ולכן לפנים בישראל. בכל ארצות מגורים היו למו ימים מאושרים. בעירות גדולות וגם קטנות. היו למו שבות תחכמוני ישיבות נחמדות תלמידים רבים שם התאספו. וכשתילי זיתים סביב לשלחן מורם ומאלפם ישבו. הדודאים נתנו ריח אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא' כאל מלקוש ייחלו להאזין לקח. ולהקשיב תבונה יוצאת מפי רבם בקדושה וטהרה. ורווח צדק רוח אמונה ישרה. הופיע בבית מדרשם. שמו כפי הגעורים. למען לא ימיש עמוד אור התורה וגר מצוה מפיהם ומפי זרעם עד עולם. אכן עתה עברו ימים הטובים האלה נגוזו וחלפו. הישיבות איה הן. והרבנים הגאונים הלעולם יחיו? ואף אם נקוה לה' וניחל לתשועת אלהינו כי עוד יבוא יום אשר יערה עלינו רוח ממרום. רוח צדק ומישרים. ושבו צאן האובדות אל רועיהם. ונפשות הפורחות הנקרעות מבית ישראל. עוד תחזורנה לחסות בצל כנפי מוריהם. עוד יבוא יום אשר באיל על אפיקים תערוג ותצמא נפש כל יליד ישראל לשתות נוזלים מסכים. ממקור התורה. ויראת ד' טהורה. אז ישליכו אלילי ביספם. וימאסו מי אכזב מבורות נשברים. אשר יטביעו בבוץ ילדי ישרון. אז יכירו וידעו כי דת קודש היא לנו לחומה ושדיה כמגדלות. ממנה יינקו וירוו נפשם דשן. ואור החכמה האמיתית יחל עלימו נצח. אבל בימים האלו אשר במרוצת גלגל הזמן ישטופו ויעבורו. אדמוני התודה מהמוני עם ישראל נטשו ועזבו. איש דבצעו יפנו. וכל האדם רק לפיהם יעמולו ולכבוד המדומה דהבם ומנמתם. וכל היום הוא שיחתם ורנתם:
ואנחנו נודה לה' ונתן תהלה לאלהינו. אשר לא עזב חסדו ואמתו מעמנו. וגם בקרבינו עוד נשארו שרידים אשר ה' קורא. ובשבלים בדרות נתפזרו אל בל פנה ועבר. המה היחידים המתנדבים בעם. רחש לכם טוב. ויזרו הלאה תענוגי הזמן. אשר חקים בתי אכזיב להמתרפקים על דודיו. ושואפים מחמריו. ורק בתורת ה' חפצם. באהבתה ישנו ואליה כל היום תשוקתם אלה גם ילבשו בגדי ששון ויעטו מעטה גיל. בראותם ספרים. חדשים לבקרים אשר ינהלו דורשי תושיה על מי מנוחות. להרגיע רוחם הסוערה ולהשיב נפשם השוקקה. לרוות צמאונם מבאר חפרוה שרים. והיא במעמקים תקיר מימיה לא יוכלו להגיע עדיה. והמחברים בחבל תכונתם ידלוה. ולעיני השמש בדעתם הרחבה יוציאוה. יבארו וילבנו הלכות המתחדשות יקרו ויאתיון. יחקרו ויכוננו דעת קדושים. הצריכים פירושים ואם הראשונים כמלאכי ה' צבאות ידורון על מרום פסגי התלמוד משם יזלו בשמיהם. וטלי אורות טליהם. ויקיצו ורננו כל חכמי לב. האחרונים כבני אדם. יספרו וישקלו כל הגה יקו ואמרי נועם כדברי הראשונים ויפרשו דבריהם כשמלה לעיני הלומדים. לבל יהי' נתעים. ומארחות נכוחות בל יהיו נלוזים. ואחרי שבת קול אדירים. אשר בשערים המצוינים בהלכה לאלפי תלמידיהם האירו דבריהם כספירים. עוד הותיר לנו ה' שריד כמעט באלה הספרים היקרים. כם אור ורוח חיים אצורים. להחיות לבות הישרים. אשר טוב טעם ודעת כתורה דורשים. וזה ינחמנו מעוצב לבינו. עלי העזובה הרבה אשר תמרה רוחנו:
והן אנכי ידעתי מך ערכי ושפלותי. קוצר רוחי ומיעוט בינתי. כוס ממרורים מיד הזמן ופגעיו בעונותי מציתי. רבים צרים הממוני ובקנאתם הכל ידכאוני ונפשי יודעת בי קמנתי מאד אם אחשכה עמל במקום גדולים לעמוד. ואמרתי לנפשי שחי ואעבודה לא לך להתיצב לפני המגורה הטהורה התורה הקדושה לרבבות אלפי ישראל בכלי חמדה שמורה. להורות לעם ה' דרך בה ילכו ולישר מסלה לעבודת אלהינו, אולם הציקתני רוח בטני לא תתן פוגת לי. כל היום אהנה ואחשבה לדעת זאת. מה יתרון לאדם בחיי הבלו. אשר ברגזה ידאנה יאכל לחמו. אם לא כפי בהו יעש. לילך בנתיבות חכמה ודעת. ומבחר רגעיו יספוד וימנה ויצור כצרור הכסף. ויניח ביד הזמן למשמרת. ואת אשר הרה והגה ברוח נבון ביגיעת הגוי והשתפבות הנפש. לבני עמו עלילותיו יודיע. ולזכות נפשו גדרה עליו תופיע. והן זה שנתים עברו. מאז הוצאתי לאור חבור קטן ״תקון עירובין״ אדות היתר הטילטול בש"ק בעירנו. ועלי' ת"ל נתנו חכמים עדיהם ויצדיקוהו. ומצא חן בעיני מביני דבר ויפארוהו. ויען שם בדבר הנחוץ בעתו וזמנו. דברי רק בענין אחד אמורים. השיבותי עם לבבי כעת ללקט נפזרים. מענינים שונים ואדים חלק מחדושי הלכות. ביאורי הסוגיות. שאלות ותשובות. אשר בעזר הצור יתעלה עמלתי ויגעתי לדלות פנינים מים התלמוד והפוסקים. וכזכות אבותי הקדושים אילים ותרשישים. חנני ה' להוציא לאור תעלומה. לבאר דברי רבותינו בפלם הדעת והתבונה. ומדרך האמת כפי כחי ללא נטיתי. ולהתלבש במעטה שאינו שלי מעודי מאסתי. ורק מכחי וראשית אוני פעלי שויתי:
ובהתבונני על הדברים. בעתים האלו למצוא מקום לרפאות לבות נשברים. לחזק ברכים נחשלים. ולאלף למו צדק ומישרים מעגל ישר ומוסרים. ואדעה כי אין עצה ותבונה דק להשיב האובדים אשר נפזרו כמים המוגרים אל' מקראי קודש אשר מול שערי שחק דבריהם פתוחים ורוח ד' על מלתם ולדרך הקודש הם מסלולים שם הרביצו החכמים הגדולים תפארת האומה. ילדיהם ילדי השכל והמזימה. ומדרשי רז"ל ירעפו נופת מדבש מתוקים. בקרב יראי ה' ועל לבותם חקוקים שם תפרחנה האגדות בחבצלות. לשייש מדבר וציה. להרגין נפשות לבל תהיינה מתורת ה' נדחות. שם ילמדו תועי רוח דעת את ה' וישובו בנים אל אביהם שבשמים וכל מוצאיהם מצא חיים. ואומרה לנפשי בל אמגע גם אנכי להקריב מנחת עני בטנא הביכורים. ואחברה לספרי זה גם קצת מדרושותי הסדורים. ואם דברי מעטים דלים ורזים. הלוא בתורת ה' ודברי חכמים הם אחוזים. ואם ימצאו בם דברים נכונים. במקראות ואגדות ביאורים ישרים. לי יהי' מזהב אופיר ומפז יקרים. אשר זכני ה' לפרש אלה המאמרים לירד לעומק דברי חז"ל בטעמים ברורים. ואבחרה להוציא לאור. אשר במקדשי מעט פה בעירנו. ובהיותי רב בעיר זאלקווא לפני קהל ועדה דרשתי. ומדרושי על מועדי ה' בראשונה בחרתי. ולעבודת הצדקה וכבוד התודה עמם ספחתי. וגם לדרוש בשלום מלכות הנהדרה אשר בעלה אנו חוסים כל מנעתי. והנה אני בא לפני בני עמי בספרי זה אשר קראתי שמו חיי אריה ואחלה פני עליון אשר יהי נועמו עלי לזכני במעשי ידי וברכת ה' תחול עלי ועל זרעי ללמוד וללמד לשמור ולעשות מעתה ועד עולם:
קראקא ר"ח אייר תר"ן לפ"ק:
חיים אריה הלוי איש הורוויץ.
והנה אמרתי בל אמנע מלהציג בזה עלה אחד ממגלת יוחסין של משפחתי תרוממה לעורר אותי ואת צאצאי אשר זאת תהי' מטרתנו בארץ החיים לילך בעקבות אבותינו הקדושים וכמו שאמר הכתוב הביטו אל צור חצבתם וגומר הביטו אל אברהם אביכם וגו' (ישעיה נ"א) ופירושו הביטו אליהם ולכו בדרכיהם (רד"ק שם):
א אדוני אבי מו"ר הרב הגאון וכו' מו"ה שאול הלוי איש הורוויץ שליט"א ראבד"ק טיסמניץ מחבר ספר תשו' בשמים ראש דהרשות. בן הגאון רבן של ישראל מוהר"ר משולם יששכר האבד״ק סטניסלאב זצ"ל מחבר ספר שו"ת בר ליואי הוא וח"ב, וכלי חמדה עה"ת ועוד כ"ק. כן הגאון, הבובהק הצדיק דמיפרשם מו״ה אריה לובש שהי' מ"ג שנים אבד"ק סטניסלאב יע"א בן הג"מ אלעזר האבד"ק זלאזיין [מובא בתשו' תפארת צבי אדעיז כי' ג'] בן הגאון המפורסם מו"ה יצחק דאבד״ק ארחוב ובראדי ואה"ו ונדפסו ממני רק שתי תשובות בנובי"ק הי"ד שי מ"ד ודאהע"ז סי' ע"ו ובפתחי תשובה אהע"ז סי' קע"ח ס"ק ל"א מביא שראה ממגו מפר כת בן הגאון מיד יעקב יוקיל האבד"ק גלונא דבתי כן הגאון הקדוש מו"ה מאיר האבד"ק טיקטין [ועיין בם זכר החיים דרוש כ"ו להגאון ר ר"ח כהן דאפופורט ז"ל שנשא עליו במותו קונה ונחי ומספר שם גודל שבחו] כן הגאון מו"ה שמעלקי דאבד"ק טארנא בן הגאון מז"ה יהושוע ארוך האבד"ק פרעמי שלא, ובקיאי יוחסין חושבים שהגאון הנ"ל הי' בן דג"ם מו״ה יעקב ז"ל כן האלוף מו"ה פינחס פרנס דד' ארצות [ניסו של הרמ"א עיין מגלת איבה להתוי"ט וכשל״ה בעמוד התשובה] כן הרב מו"ה ישראל מפראג בן הג״מ ישעי' [אחי של הגאון מו״ה אברהם אבי' של השל"ה] בן הג"מ שבתי שעפטיל [חתן הגאון מו"ה עקיבא כ״ץ נשיא מאובן] בן הרב מו"ה ישעי' הלוי איש הורויץ ז"ל מק' הורויץ הסמיכד לפראד במדינת בעהמען. ויען שהי' שר העיר הלזו ע"כ נקרא בשם איש הורויץ על שם העיד וממנו נסתעפה משפחת הורוויץ הדמתה. ואמרו עלי' שהיה ממגורשי ספרד וחוטר מגזע רבינו יצחק הלוי ז"ל בן רבינו פינחס הלוי ז"ל אחר רבינו ה״ר אהרן הלוי נשיא הלוים מברצלונא בעל בדק הבית והחינוך. והג"מ שמעלקא הנ"ל ה' חתן הגאון מו״ה משה דאב"ד דק"ק קראקא בן הגאון מו"ה יהושע ב"ר יוסף בעל מגיני שלמה ז״ל:
ב אא"ז מו"ר הג"מ משולם יששכר זצ"ל הנ"ל אשר זכיתי לצוק מים על ידיו שמש בכתר הרבנות כששים שנה בזלאזיץ וטיסמניץ וסטניסלאב. בעיר הלזו היה אב"ד כמ"נ שנים ונתבקש בישיבה של מעלה ביום ב' כ' מרחשון תרמ"ה לפ"ק. ואין אשתו הרבנית הצנועה מ' דיזל ז"ל היתה כת האשה החשובה מ' שרה הוואליש ז"ל בת היהידה להגאון המפורסם בכל קצוי ארץ כמהור"ר משולם איגרא ז"ל האבד"ק טיסמניץ ופרעשבורג [אשתו הרבנית מ' אסתר ז"ל היתה בת הגאון אא"ז מהר"י הלוי הנ"ל האבד"ק אה״ו] והניח אחרי' ארגז גדול עם כת"ק ובם חדושים נפלאים על כל חלקי הרמב"ם והם ת״י נשרו ש"ב הרב וכו' מו"ה משולם נ״י בווארשא אשר הוציא לאור חלק התשובות ממרן ז"ל ושם נדפס יחוסו וגם נדפסו ממנו ספר אינדא רמה ח"א וב':
ג אא"ז הגאון מו"ה אריה ליבש ז"ל הנ"ל האבד"ק סטניסלאב בהיותו כבן ה' שנה זכה לקבל פני אב אבי' הגאון מו"ה יצחק האבד"ק אה"ו בנסעו מבראדי האמבודנה ובעת הפרידה בהנהו וראה שדי' החומשים עם תהא שמורים על פיו הנ״ה ידי' עליו ואמר מובטחני בך שתהיה מורה הוראה בישראל" והנ״ה אחריו הרבה כ"ח ונתפזרו ב״ד תלמידיו וי"ח ומוזכר בתשו' נטע שעשועים ובית אפרים וייע"ק על אחע״ז ובספר דבר הלכה לדודי הגמ"ד אלעזר וזל אבד"ק ראה אטין יבבר ליואי ח"ב נדפסו ממנו תשובות. וגם נדפס ספר פני אריה על התורה. ובספר זה נדפסה דדיעה שדרש בשנת תקל״ח בזלאזין ביום שמת בו א"ז הג"מ אריה ליב זע"ל האבד"ק אמסטרדם. וז"ל שם אטעם לדרשה זו כי איתא בתשובה דאדם חייב בכבוד זקנו ויליף לה מבני לוי דכתיב בהו האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו (דברים ל״ג) עי"יט ברש"י דמיירי באב אמו מישראל וקרי לי' אביו ומש"ה לדרשא קאתינא ביום שמת בו אבי אבי אמי מישראל קרינא, בי' בשמיה ה"ה הרב הגאון הגדול אריה דבי עילאה המנוח המפורסם מוהר"ר אריה ליב זלה"ה שהיה אבד"ק לבוב והגליל ובקהל אמסטרדם ובשאר קהלות במדינת פולין בק' דישא ובק' טרנאפאל זה שמו וזה זכרו. אמו של הג"מ אריה ליבש הנ"ל היתה כת הג"מ שאול אבד"ק אמסטרדם מח"ס בנין אריאל כן הג"מ אריה ליב האבד"ק אמסטרדם [חתן הגאון אא"ז בעל חכם צבי שהי' גבר הגאון בעל שער אפרים זלה"ה] כן הג"מ שאול האבד"ק קראקא בו הגאון רבן של ישראל כמוהרר יהושע העש״ל זצ"ל [רבו של הש"ך וברכת הזבח ז"ל] אבד"ק לוכלין וקראקא בן הג"מ יעקב אבד"ק בריסק דליטא ולוכרין בן דג"מ אפרים נפתלי המכונה הירש מלאדמיר ובקיאי יוחסין חושכין שהגאון הנ״ל הי' בן הג"מ יונה וז״ל ז"ל אבד"ק כומבונא במדינת שווייץ בן הג"מ יעקב ווייל האבד"ק דונאווערט ומדינת בייערן בן הג"מ מאיר אבד״ק אולמא בן רבינו יעקב ווייל זלה"ה אבד"ק גירענבערב מח"ס שו"ת מהר"י ווייל ושחיטות ובדיקות מגזע מהר״ס מרוטענבורג והג"מ העשל זלה"ה הי' חתן הג"מ יהודה וואהל. בן הגאון השר במדינת פולין מו"ה שאול וואהל בן הג"מ שמואל יהודה בן הגאון מו"ה מאיר ברבי יצחק קאצינעלבוגין מח"ס שו"ת מהר"מ פאדווא דתן הג"מ אברהם מינץ בן רבינו יהודה מינץ זלה״ה מדבר תשו' מהר"י מינץ:
ד זוגתי הרבנית הצנועה מ' צפורה תי' בת הגביר הנדים מו"ה מיכאל ציפרעס ז"ל וזוגתו היא חמותי הנגידה הצנועה מ' אסתר פיגל תי' היא בת הרב הגדול מו"ה משה יעקב כן הג"מ חיים אבד"ק הרבשוב בן הגאון המפורסם מו"ה יוסף לעהרטער אבד"ק זמאשטש מח"ס ״משנת חכמים״ [תתן הג״מ יעקב חיים אבד"ק לובלין ז"ל] בן הג"מ יעקב יצחק אבד״ק זאמשטש בן הג"מ משה חיים האבד"ק לבוב לכך המהר"ם לובלין ומוהר"ר משה הריף אבד"ק לבוב ונכד הגאון מו"ה אריה ליב אבד"ק קראקא זלה"ה:
הארכתי קצת בהתילדותי על משפחתי. ואף שיש להוסיף עוד כדנה וכדנה אך אש המצע מהשתרע. אבל מפו שהשכחה מצויה והדורות הבאים לא ידעו מקור מחצבתם קודש וראיתי שגם בזמננו מדפיסים ביחוס המשפחות. ע"כ הנני נותן בזה את ראשי משפחתי הנשאה בין אותם הידועים לי בבירור כין אותם משר שמעתי בקיאי יוחסין או ראיתי בספריהם. זה' יעזור לנו שזכות אבותינו הקדושים תבן עלינו ונחיה מההולכים כתורת ה' וזוהר לעשות מצותיו כל הימים:
ספר חיי אריה.