פרק ו' - הנהגות למניעת קירוב דעת וידידות
נסיונות האמונה לאשה מתעצמות בעיקר במקומות עבודה, להיות גם שם נאמנה לה', לא להתפשר בכל הקשור לישרות ולצניעות באומץ ובגבורה.
להלן כמה ידיעות נחוצות לאשה במקום עבודה
א. עוֹבְדִים וְעוֹבְדוֹת לֹא יְשׂוֹחֲחוּ יַחַד עַל נוֹשְׂאִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים יְשִׁירוֹת לְתַפְקִידָם (בְּעִנְיְנֵי חֲדָשׁוֹת, פּוֹלִיטִיקָה וְכַדּוֹמֶה, וַאֲפִלּוּ לֹא לְנַסּוֹת לְהַחְזִיר אֶחָד מֵהָעוֹבְדִים בִּתְשׁוּבָה). הַדָּבָר אָסוּר גַּם בְּשִׂיחָה שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים בָּהּ כַּמָּה עוֹבְדִים, וְקַל וְחֹמֶר בְּשִׂיחָה בִּיחִידוּת בֵּין עוֹבֵד לְעוֹבֶדֶת.
יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִלְּשׂוֹחֵחַ שִׂיחוֹת שֶׁאֵינָם מֵעִנְיְנֵי הָעֲבוֹדָה גַּם בִּפְגִישָׁה אַקְרָאִית בָּרְחוֹב אוֹ בַּטֶּלֶפוֹן. וַאֲפִלּוּ בְּעֵצוֹת בַּדְּבָרִים הַנִּצְרָכִים יֵשׁ לְהִמָּנַע כָּל שֶׁאֵינָם קְשׁוּרִים בְּאֹפֶן יָשִׁיר לְעִנְיְנֵי הָעֲבוֹדָה.
ב. כָּל דִּבּוּר הַנִּצְרָךְ לָעֲבוֹדָה, צָרִיךְ לְהִתְבַּצֵּעַ בְּצוּרָה מְאֻפֶּקֶת, לְלֹא כָּל סַמְמָן שֶׁל קֵרוּב הַדַּעַת וְיַחַס אִישִׁי.
אֵין לְשַׁלֵּב בַּשִּׂיחָה בְּדִיחוֹת, דִּבְרֵי לֵיצָנוּת אוֹ קַלּוּת דַּעַת.
ג. מִחוּץ לִשְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה, יֵשׁ לְהִמָּנַע מִלְּנַהֵל שִׂיחוֹת טֶלֶפוֹן בֵּין עוֹבֵד לְעוֹבֶדֶת אֲפִלּוּ בְּעִנְיְנֵי הָעֲבוֹדָה. וּבִמְקוֹם הֶכְרֵחַ, רָאוּי שֶׁהָעוֹבֵד יִמְסֹר אֶת הַהוֹדָעָה לָעוֹבֶדֶת עַל - יְדֵי בַּעֲלָהּ אוֹ אָבִיהָ.
ד. לֹא יִפְנוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי בְּשֵׁמוֹת פְּרָטִיִּים אוֹ בְּכִנּוּיִים, אֶלָּא רַק בְּשֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה, וְרָצוּי בְּתוֹסֶפֶת 'הָרַב' 'מַר', 'הָרַבָּנִית' אוֹ 'גְּבֶרֶת'.
ה. כִּכְלַל: יֵשׁ תָּמִיד לְהַקְפִּיד שֶׁיִּהְיֶה הַשִּׂיחָה בֵּינֵיהֶם בְּסִגְנוֹן רִשְׁמִי וְלֹא יְדִידוּתִי וְאִישִׁי, מִשּׁוּם שֶׁהִתְיַחֲסוּת אִישִׁית מְבִיאָה לְקֵרוּב הַדַּעַת בֵּינֵיהֶם וַעֲלוּלָה לְהָבִיא לְמִכְשׁוֹלוֹת חֲמוּרִים.
ו. אָסוּר לְאִישׁ לִשְׁאֹל לְאִשָּׁה בִּדְבָרִים הַנּוֹגְעִים לְחַיֶּיהָ הַפְּרָטִיִּים חוּץ מֵהָעֲבוֹדָה, וְכֵן אֲסוּרָה אִשָּׁה שֶׁתִּשְׁאַל כֵּן מֵהָאִישׁ, כְּגוֹן:
הֵיכָן הָיִית בַּשַּׁבָּת שֶׁעָבְרָה? הָאֵם נְסַעְתֶּם לְחֹפֶשׁ לְאֵיזֶה מָקוֹם. אֵיךְ חָלַף הַחֹפֶשׁ?
הַאִם אַתֶּם אוֹכְלִים מַאֲכָל זֶה? אוֹ הֶכְשֵׁר זֶה וְכַדּוֹ', אֵיפֹה בַּעֲלֵךְ לוֹמֵד וְכַדּוֹ'.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לְהִמָּנַע מִכָּל הִתְעַנְיְנוּת עַל שְׁלוֹם בַּיִת וְיַחֲסֵי מִשְׁפָּחָה וְכַדּוֹמֶה.
- וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, הֱיוֹת וְהִתְעַנְיְנוּת שֶׁכָּזוֹ מַרְבָּה חִבָּה וְרֵעוּת.
וְהוּא הַדִּין שֶׁאָסוּר לְאִישׁ לִשְׁאֹל גַּם מֵאִישׁ אַחֵר עָלֶיהָ עַל דְּבָרִים כָּאֵלּוּ, שֶׁמָּא הָאַחֵר יַגִּיד לָאִשָּׁה שֶׁפְּלוֹנִי שָׁאַל עָלֶיהָ וְזֶה יָבִיא לְהִתְקָרְבוּת בֵּינָהּ לְבֵין זֶה שֶׁשָּׁאַל עָלֶיהָ. וְדַי לַמֵּבִין
ז. אָסוּר לְאִישׁ לִפְרֹס בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי בַּעֲלָהּ, וְאֵין שׁוּם נָפְקָא מִינָהּ בְּאֵיזֶה לָשׁוֹן הוּא מְדַבֵּר, כְּגוֹן: "שָׁלוֹם לְרַעְיָתְךָ", "דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְאִשְׁתְּךָ".
ח. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהָאִשָּׁה אֲסוּרָה לְדַבֵּר אֶל הָאִישׁ בְּאֹפֶן הִשְׁתַּעְשְׁעוּת שֶׁמְּקָרֶבֶת בָּזֶה אֶת דַּעְתּוֹ וְשִׂימַת לִבּוֹ עָלֶיהָ - הֲגַם שֶׁלִּפְעָמִים יֵשׁ בָּזֶה צֹרֶךְ לַעֲבוֹדָתָהּ, כְּגוֹן שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בַּחֲנוּת [בְּתוֹר מוֹכֶרֶת, זַבָּנִית], וְאֶפְשָׁר לָהּ לְהַמְשִׁיךְ לֵב הַקּוֹנִים ע"י שֶׁמְּדַבֶּרֶת בְּלָשׁוֹן רַכָּה וּבִלְשׁוֹן חֲנֻפָּה וְכַדּוֹמֶה, וּבְאֹפֶן זֶה גּוֹרֶמֶת שֶׁהַקּוֹנֶה יִתְפַּתֶּה לִקְנוֹת כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה מֵאֹפֶן דִּבּוּרָהּ אֵלָיו - וַהֲרֵי זֶה מֵאֲבִיזְרַיְהוּ דְּגִלּוּי עֲרָיוֹת שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. (ובשו"ת אגרות משה אה"ע ח"ד סימן ס' מובא: דאם מדבר האיש עם האשה לשם הנאה אז הרי זה נכלל בהלאו של לא תקרבו לגלות ערוה, דהוא ביהרג ואל יעבור, וכל מה שאסור לאיש אסור לאשה ג"כ).
ט. כַּאֲשֶׁר מְנַהֵל אוֹ מַעֲבִיד רוֹצֶה לְשַׁבֵּחַ עוֹבֶדֶת עַל מְסִירוּתָהּ וְכַדּוֹמֶה, יָכוֹל הוּא לְשַׁבֵּחַ אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה כָּרָאוּי, אֲבָל אָסוּר לוֹ לְשַׁבֵּחַ אֶת הָעוֹבֶדֶת בִּתְאָרִים אִישִׁיִּים, וְכֵן מְנַהֶלֶת אוֹ מַעֲבִידָה בְּהִתְיַחֲסוּתָהּ לְפוֹעֵל.
י. מְאֹד צְרִיכִין לְהִזָּהֵר בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבְּרִים אִישׁ וְאִשָּׁה [כַּמּוּבָן בָּאֹפֶן הַמֻּתָּר כְּפִי הַנַּ"ל], שֶׁלֹּא יִכְלְלוּ בְּדִבּוּרָם הוּא וְהִיא בְּיַחַד, כְּגוֹן לוֹמַר "אֲנַחְנוּ" צְרִיכִים לְדַבֵּר עִם פְּלוֹנִי, אוֹ שֶׁ"אֲנַחְנוּ" צְרִיכִים לִקְנוֹת חֵפֶץ פְּלוֹנִי, רַק יֹאמְרוּ בְּלָשׁוֹן סְתָמִי: "צְרִיכִים" לְדַבֵּר, אוֹ "צְרִיכִים לִקְנוֹת", וּלְהַשְׁמִיט הַבִּטּוּי "אֲנַחְנוּ", וְהַחוּשׁ מֵעִיד שֶׁעַל יְדֵי שֶׁכּוֹלְלִים בְּדִבּוּר אֶת עַצְמָם בְּיַחַד גּוֹרֵם הַדָּבָר לְהִתְקָרְבוּת יְתֵרָה וִידִידוּת הַמֵּבִיא לְהִתְגָּרוּת הַיֵּצֶר הָרַע.
יא. שְׁמִירַת הַמֶּרְחָק בֵּין עוֹבְדִים לְעוֹבְדוֹת מְחַיֶּבֶת שֶׁלֹּא לִיצֹר קֶשֶׁר בֵּין מִשְׁפְּחוֹת הָעוֹבְדִים וְהָעוֹבְדוֹת כְּגוֹן: בִּקּוּרִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים בֵּינֵיהֶם, טִיּוּלִים מְאֻרְגָּנִים מְשֻׁתָּפִים, נֹפֶשׁ מְשֻׁתָּף בְּבָתֵּי מָלוֹן וְכַדּוֹמֶה.
חובת השמירה על מרחק בעת העבודה
א. בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר רָאוּי לְהִמָּנַע מֵהוֹשָׁטַת דְּבָרִים מִיָּד לְיָד, אֶלָּא יֵשׁ לְהַנִּיחָם עַל הַשֻּׁלְחָן וְכַדּוֹמֶה.
ב. אֵין לַעֲשׂוֹת אֶחָד לַשֵּׁנִי שֵׁרוּת כָּל שֶׁהוּא כְּגוֹן: לִקְנוֹת עֲבוּרוֹ מַאֲכָל מֵהַמַּכֹּלֶת אוֹ לְכַבְּדוֹ מִמַּאֲכָל שֶׁהֵבִיאָה מֵהַבַּיִת וְכַדּוֹמֶה, מִלְּבַד כַּאֲשֶׁר יֵשׁ תּוֹרָנוּת מְיֻחֶדֶת לִקְנוֹת עֲבוּר כָּל הָעוֹבְדִים, וְאֵין בַּדָּבָר יַחַס אִישִׁי.
ג. לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְהַקְצוֹת חֲדָרִים נִפְרָדִים לָעוֹבְדִים וְלָעוֹבְדוֹת.
אִם אֵין הַדָּבָר מִתְאַפְשֵׁר, צְרִיכִים הֵם לְכָל הַפָּחוֹת לָשֶׁבֶת בִּשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת נִפְרָדִים כְּשֶׁבֵּינֵיהֶם מֶרְחָק נִכָּר, וּבְשׁוּם אֹפֶן אָסוּר לִשְׁנֵיהֶם לָשֶׁבֶת לְיַד שֻׁלְחָן אֶחָד, וְקַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יֵשְׁבוּ זֶה מוּל זֶה בֵּין בִּשְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה וּבֵין שֶׁלֹּא בִּשְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה. וַאֲפִלּוּ אִם עִסּוּקָם בִּדְבָרִים שׁוֹנִים כָּל אֶחָד בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ.
ד. לֹא יֹאכְלוּ הָעוֹבְדִים וְהָעוֹבְדוֹת בִּמְעֹרָב (חֶדֶר אֶחָד בְּלֹא מְחִיצוֹת), אֶלָּא יֹאכְלוּ בְּהַפְרָדָה, אוֹ בִּזְמַנִּים שׁוֹנִים.
וְכֵן לֹא תַּגִּישׁ עוֹבֶדֶת אוֹכֵל לָעוֹבְדִים, אוֹ לְהֶפֶךְ, וּבְוַדַּאי שֶׁאָסוּר לַמַּזְכִּירָה לְהַגִּישׁ קָפֶה אוֹ תֵּה וְכַדּוֹמֶה לַמְנַהֵל, אֶלָּא אִם כֵּן הִיא מְמֻנָּה מִטַּעַם הַמִּפְעָל לְהַגִּישׁ לְכָל הָעוֹבְדִים בְּשָׁוֶה, וְגַם אָז תַּקְפִּיד לֹא לְהַגִּישׁ לִפְנֵיהֶם מַמָּשׁ, אֶלָּא בְּמֶרְחַק מָה.
ה. בְּחֶדֶר הַ"תֵּה" וְכַדּוֹמֶה לֹא יִשְׁתּוּ אוֹ יִשְׁהוּ יַחַד בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְכֵן יֵשׁ לְיַחֵד מָקוֹם נִפְרָד לִגְבָרִים וּלְנָשִׁים לִתְלִיַּת מְעִילִים וְתִיקִים.
ו. בְּכָל מַצָּב בָּעֲבוֹדָה אוֹ כְּשֶׁצְּרִיכִים לְדַבֵּר בֵּינֵיהֶם, יֵשׁ לִשְׁמֹר עַל מֶרְחָק בֵּינֵיהֶם, שֶׁלֹּא לַעֲבֹד אוֹ לַעֲמֹד קָרוֹב מִדַּי זֶה לָזֶה.
אסיפות בעניני העבודה
א. בַּאֲסֵפוֹת עוֹבְדִים אוֹ בְּכָל הִתְכַּנְּסוּת אַחֶרֶת, עַל גְּבָרִים וְנָשִׁים לָשֶׁבֶת בְּנִפְרָד.
ב. אֵין לַעֲרֹךְ לְעוֹבְדִים מְסִבּוֹת, אֵרוּעִים וְטִיּוּלִים, וְאֵין לְהִשְׁתַּתֵּף בָּהֶם, אֶלָּא אִם כֵּן נֶעֱרָכִים לַאֲנָשִׁים לְחוּד וּלְנָשִׁים לְחוּד - בִּזְמַנִּים שׁוֹנִים אוֹ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים.
הדרך לעבודה וממנה
א. אֵין לַמְנַהֵל אוֹ לְאַחַד הָעוֹבְדִים לְהַסִּיעַ בִּמְכוֹנִיתוֹ עוֹבֶדֶת אוֹ כַּמָּה עוֹבְדוֹת (וְכֵן לְהֶפֶךְ), לֹא בְּשָׂכָר וְקַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא בְּחִנָּם - לָעֲבוֹדָה, לַבַּיִת וּלְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא.
ב. כְּשֶׁיֵּשׁ הַסָּעָה מְאֻרְגֶּנֶת לָעוֹבְדִים, רָצוּי לְכַתְּחִלָּה שֶׁתִּהְיֶה הַסָּעָה נִפְרֶדֶת לִגְבָרִים וּלְנָשִׁים, וְעַל הַנָּשִׁים לְהַקְפִּיד לְמַעֵט בְּדִבּוּר עִם הַנֶּהָג.
ג. כַּאֲשֶׁר אֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַסָּעָה נִפְרֶדֶת, יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא יֵשְׁבוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּסַפְסָל אֶחָד, וּפָשׁוּט שֶׁלְּכַתְּחִלָּה יֵשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים מִלְּפָנִים וְהַנָּשִׁים מֵאָחוֹר, וְלֹא יְשׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם בִּזְמַן הַנְּסִיעָה.
ד. יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁאִשָּׁה לֹא תֵּשֵׁב בַּמּוֹשָׁב הַקִּדְמִי בְּסָמוּךְ לַנֶּהָג, אֶלָּא מֵאָחוֹר.
ה. בְּמָקוֹם שֶׁחוֹזְרִים מֵהָעֲבוֹדָה בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה, יֵשׁ לְמַנּוֹת אָדָם מְיֻחָד (חֲרֵדִי) נוֹסָף, שֶׁיֵּשֵׁב לְיַד הַנֶּהָג (שֶׁגַּם הוּא חֲרֵדִי), וְיִשָּׁאֵר אִתּוֹ עַד רֶדֶת כָּל הַנָּשִׁים - כְּדֵי לִמְנֹעַ אִסּוּר יִחוּד. וְיַקְפִּידוּ שֶׁלֹּא יְשׂוֹחֲחוּ עִם הַנָּשִׁים כְּלָל
וְלַנּוֹהֲגִים (כהרמב"ם והשו"ע) שֶׁלְּהִנָּצֵל מִ'יִּחוּד' דָּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ שָׁלֹשׁ נָשִׁים וְשָׁלֹשׁ גְּבָרִים, חוֹבָה עֲלֵיהֶם לְסַדֵּר שֶׁיִּסְּעוּ אִתָּם זוּג נָשׂוּי.
הלבוש בעבודה
א. אָסוּר לְנָשִׁים לְהַגִּיעַ לָעֲבוֹדָה בִּבְגָדִים מְהֻדָּרִים, אֶלָּא בִּבְגָדִים רְגִילִים, צְנוּעִים וּפְשׁוּטִים, הָעוֹנִים עַל כָּל דְּרִישׁוֹת הַהֲלָכָה. כְּמוֹ כֵן עֲלֵיהֶן לְמַעֵט בְּתַכְשִׁיטִים וּבֹשֶׂם (שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֻרְגָּשׁ), וּמִכָּל דָּבָר הַמּוֹשֵׁךְ תְּשׂוּמַת לֵב.
ב. מִפַּעַם לְפַעַם עַל הָאִשָּׁה לִבְדֹּק אִם חָל שִׁנּוּי בְּהִתְנַהֲגוּתָהּ וּבִלְבוּשָׁהּ.
"כִּי כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר, הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ כָּךְ וּמָחָר אוֹמֵר לוֹ כָּךְ, עַד שֶׁאוֹמֵר לוֹ לֵךְ..."
אִם הָאֲוִירָה בַּמָּקוֹם גּוֹרֶמֶת לָהּ לְהַחְלִיף אֶת הַבְּגָדִים, לִבְגָדִים מְהֻדָּרִים יוֹתֵר אוֹ צְנוּעִים פָּחוֹת, אוֹת הוּא כִּי מְקוֹם עֲבוֹדָה זֶה פָּסוּל, וְיֵשׁ לְעָזְבוֹ.
סוף הספר