פרק ד' - התמודדות הפרנסה - לאשה · א. הדואג לפרנסתו דומה לדואג היאך יעביר את כספו מכיס ימני לכיס שמאלי
אֶפְתַּח נוֹשֵׂא זֶה בְּמַאֲמָר פְּסִיכוֹלוֹגִי שֶׁאוֹמֵר אוֹתוֹ הרה"צ הָרַב דֶּסְלֶר זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ".
וּמִתְּחִלָּה נְבָאֵר "דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה" בְּפַרְנָסָה בְּאֹפֶן כְּלָלִי, וְאַחַר כָּךְ אֶת הַשַּׁיָּךְ לָאִשָּׁה בִּמְיֻחָד.
הַפְּסִיכוֹלוֹגִים אוֹמְרִים שֶׁהָאָדָם דּוֹאֵג מִדָּבָר שֶׁבְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא יָכוֹל לְטַפֵּל בּוֹ, וְלָכֵן חָשׁ אַחֲרָיוּת עַל עַצְמוֹ לִדְאֹג לְסַדֵּר אֶת הָעִנְיָן שֶׁהוּא דּוֹאֵג עָלָיו, אוּלָם בְּדָבָר שֶׁהָאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁבֵּין כֹּה אֵין בִּיכָלְתּוֹ לְטַפֵּל בַּנּוֹשֵׂא, סָרָה דְּאָגָה וְאַחֲרָיוּת מִלִּבּוֹ.
וּלְדֻגְמָא, מֵבִיא הָרַב דֶּסְלֶר זַצַ"ל.
אֵין מִדֶּרֶךְ הָאָדָם לִדְאֹג שֶׁמָּא עַתָּה תֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ... שֶׁמָּא יָמוּת הָרֶגַע... שֶׁמָּא יְקַבֵּל הֶתְקֵף לֵב עַתָּה... וְכַיּוֹצֵא, וְהַסִּבָּה כֵּיוָן שֶׁבֵּין כֹּה אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת נֶגֶד זֶה כְּלוּם, וְכִי אִם יָחוּשׁ הָאָדָם שֶׁנִּשְׁמָתוֹ עוֹמֶדֶת לָצֵאת, יָכוֹל הוּא לְעָצְרָהּ בְּיָדָיו אוֹ בְּאֶמְצָעִי אַחֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא...?! וְכִי אִם חָשׁ הוּא שֶׁעוֹמֵד לְקַבֵּל הֶתְקֵף לֵב עַתָּה, יֵשׁ בְּכֹחוֹ לַעֲצֹר אֶת זֶה...? לָכֵן אָדָם לֹא דּוֹאֵג, מְיֹאָשׁ מִלִּהְיוֹת אַחֲרָאִי עַל אֵרוּעִים שֶׁכָּאֵלֶּה אַחַר שֶׁבֵּין כֹּה אֵין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה בְּאִם יֶאֶרְעוּ, מֵסִיר דְּאָגָה מֶתַח מִלִּבּוֹ, וּמַשְׁאִיר אֶת הַמַּצָּב שֶׁיִּהְיֶה כְּפִי שֶׁיִּהְיֶה.
עַל מַה כֵּן בֶּן אָדָם דּוֹאֵג?
עַל דְּבָרִים שֶׁבְּדַעְתּוֹ וּבְשִׂכְלוֹ מֵבִין וּמְשֻׁכְנָע שֶׁבְּיָדוֹ לְהַצְלִיחַ בָּהֶם, וְשֶׁאִם יִשְׁתַּדֵּל, יִתְאַמֵּץ יַצְלִיחַ לְסַדְּרָם בְּמוֹ יָדָיו וּבְשִׂכְלוֹ, אֲזַי נִכְנָס הוּא לְמֶתַח, לִדְאָגָה, וְאַף לְעַצְבָּנוּת וְכַעַס, כֵּיוָן שֶׁבְּדַעְתּוֹ רַק הוּא יָכוֹל לִפְעֹל, וּבְאִם יֶחְדַּל - יַפְסִיד, לָכֵן עוֹשֶׂה הוּא אֶת כָּל הַמַּאֲמָצִים בְּכֹחַ, בִּדְאָגָה וּבִתְחוּשַׁת אַחֲרָיוּת מְלֵאָה.
נָשִׁים יְקָרוֹת! עֲלֵיכֶן לָדַעַת, לִדְאֹג לַפַּרְנָסָה, כָּמוֹהוּ - כְּמוֹ לִדְאֹג שֶׁלֹּא תֶּאֱרַע מִיתָה פִּתְאוֹמִית, אוֹ שָׁבָץ לֵב פִּתְאֹמִי...
כְּמוֹ שֶׁאֵין מָקוֹם לִדְאֹג מִמִּיתָה פִּתְאוֹמִית אַחַר שֶׁאֵין הַדָּבָר בְּיָדֵינוּ, וְהַנּוֹרְמָלִי הוּא שֶׁבְּנֵי אָדָם לֹא דּוֹאֲגִים מִמַּצָּבִים שֶׁכָּאֵלּוּ כֵּיוָן שֶׁמְּיֹאָשִׁים הֵמָּה מִלִּפְעֹל בָּהֶם מְאוּמָה, כֵּן אֵין לִדְאֹג לַפַּרְנָסָה, מַה יִּהְיֶה... אֵיךְ יִהְיֶה... כַּמָּה יִהְיֶה... אֵיךְ יַסְפִּיק לִי סְכוּם כָּזֶה מֵעֲבוֹדָה אַחַת... וְכַיּוֹצֵא, כֵּיוָן שֶׁבֵּין כֹּה אֵין הַפַּרְנָסָה בְּיַד הָאָדָם.
זֶהוּ יְסוֹד הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בִּטָּחוֹן בַּה', לְהַאֲמִין שֶׁפַּרְנָסָתוֹ שֶׁל אָדָם קְצוּבָה לוֹ מֵאֵת ה', וְהָאָדָם רַק מִסְתּוֹבֵב, אָץ וְרָץ סְבִיב הַגְּזֵרָה שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה, וְכָל רִיצָתוֹ, דַּאֲגָתוֹ, מְתָחָיו וַעֲצַבָּיו לֹא יוֹעִילוּ לוֹ מְאוּמָה, כֵּיוָן שֶׁפַּרְנָסָתוֹ כְּבָר נִגְזְרָה עָלָיו.
וְדוֹמֶה הוּא לְאָדָם שֶׁמְּעוֹתָיו כְּבָר בְּכִיסוֹ הַיְמָנִי וְדוֹאֵג הוּא הֵיאַךְ יַעֲבִירֵם לְכִיסוֹ הַשְּׂמָאלִי... שֶׁכֵּן מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם קְצוּבִין לוֹ, וּכְבָר הֵם בְּכִיסוֹ, וּמַה לּוֹ לִדְאֹג הֵיאַךְ יַשִּׂיגֵם, הַמֻּטָּל עָלָיו זֶה רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּדֶרֶךְ טִבְעִי כְּדֵי לְקַבְּלָם בְּדֶרֶךְ טִבְעִי.
אָכֵן, מְצֻוִּים אָנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל, אוּלָם רַק בְּיָדֵינוּ וּבְרַגְלֵינוּ, וְלֹא בִּמְתָחֵינוּ, בַּעֲצַבֵּינוּ וּבְדַאֲגוֹתֵינוּ, שֶׁכֵּן אֵלּוּ לֹא יוֹעִילוּ לָנוּ מְאוּמָה.
וּמַעֲשֶׂה מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ תְּחִלַּת פָּרָשַׁת "מְצֹרָע", בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁלֹּא הָיְתָה פַּרְנָסָתוֹ מְצוּיָה וְחָשַׁב לִנְסֹעַ לְמֶרְחַקִּים לְהָבִיא פַּרְנָסָתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה כֹּהֵן, מִתַּפְקִידוֹ הָיָה לִבְדֹּק נִגְעֵי צָרַעַת שֶׁפָּרְחוּ בָּאָדָם לְטַמְּאָם אוֹ לְטָהֳרָם, וְלָכֵן לִמֵּד לְאִשְׁתּוֹ דִּינֵי צָרַעַת קֹדֶם יְצִיאָתוֹ, וְאָמַר לָהּ, דְּעִי, לְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה בְּגוּף הָאָדָם, יֶשְׁנָהּ נַקְבּוּבִית בָּעוֹר שֶׁמִּמֶּנָּה הִיא שׁוֹאֶבֶת חִיּוּתָהּ וְנִזּוֹנָה מִמֶּנָּה, וּכְשֶׁבָּא אָדָם שֶׁלָּקָה שְׂעָרוֹ וְהָפַךְ לְצֶבַע אַחֵר פֵּרוּשׁוֹ שֶׁלָּקָה עוֹרוֹ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ שַׂעֲרוֹתָיו, וּמְצֹרָע הוּא.
אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ, בַּעֲלִי, שָׁמַעְתָּ מָה אָמַרְתָּ...?! לְכָל שַׂעֲרָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַקְבּוּבִית בָּעוֹר שֶׁתְּהֵא נִזּוֹנָה מִמֶּנָּה, וּבְכֵן אֱמֹר לִי כַּמָּה שְׂעָרוֹת יֵשׁ לְךָ בְּרֹאשְׁךָ?! הַאֶפְשָׁר לִמְנוֹתָם, וּלְכָל שַׂעֲרָה שֶׁבְּרֹאשְׁךָ דָּאַג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה לָהּ מֵהֵיכָן לְהִתְקַיֵּם, וּלְךָ אַתָּה בְּעַצְמְךָ לֹא יִדְאַג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהֵיכָן לְהִתְקַיֵּם...?! וּבְכֵן אֵינִי מַרְשָׁה לְךָ לִנְסֹעַ לַמֶּרְחַקִּים, שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵא יִדְאַג לָנוּ לְפַרְנָסָתֵנוּ גַּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה, שָׁמַע לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא נָסַע, וְהִסְתַּדְּרָה לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּעִירוֹ.