פרק ג' - התמודדות בזוגיות ובשלום בית - לאשה · כט. אל יהיו גירושין קלים בעיניך
חוֹשְׁבִים הַרְבֵּה, שֶׁהַפִּתְרוֹן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לְמַחֲלֹקֶת וּלְסִדּוּר הַשָּׁלוֹם - "גֵּרוּשִׁין", וּבְעֵינֵי הֶהָמוֹן וְעַמֵּי הָאָרָץ הַדָּבָר נִרְאֶה קַל. הַדִּמְיוֹן עוֹבֵד: אֶקַּח אִשָּׁה אַחֶרֶת, נָאָה, מְנֻמֶּסֶת, עֲשִׁירָה, וְאֶחְיֶה מֵעַתָּה חַיִּים מְאֻשָּׁרִים.
הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (גיטין צ' ע"ב, סנהדרין כב ע"א): אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כָּל הַמְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, אֲפִלּוּ מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח ה' בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין [עוֹד] פְּנוֹת אֶל הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם. וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה? עַל כִּי ה' הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ" (מלאכי ב'. יג - יד).
וּבַסֵּפֶר "נִשְׁמַת חַיִּים" מֵבִיא בְּשֵׁם רַבּוֹ רַבִּי שָׁאוּל נַחְמִיָּאס זַ"ל פֵּרוּשׁ נִפְלָא:
וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן מַה הַקֶּשֶׁר שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה? אֶלָּא שֶׁהַמִּזְבֵּחַ, בִּרְאוֹתוֹ אָדָם מְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה עַל שֶׁהִקְדִּיחָה תַּבְשִׁילוֹ אוֹ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה, מִתְעוֹרֵר לִבְכּוֹת עַל דָּבָר זֶה שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא אוֹתָהּ לִידֵי גֵּרוּשִׁין, שֶׁהֲרֵי הַמִּזְבֵּחַ מַקְרִיבִים עָלָיו קָרְבָּן. וּפְעָמִים שֶׁאָדָם מֵבִיא לְקָרְבָּן שֶׂה דַּל וְרָזֶה, בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר מֻבְחָר וְטוֹב הָרָאוּי יוֹתֵר, וּבְכָל זֹאת מִתְעַלֵּם מִזֶּה הַמִּזְבֵּחַ וְסוֹבֵל זֶה, וְאֵיךְ הָאָדָם לֹא יִסְבֹּל מֵאִשְׁתּוֹ אִם הִקְדִּיחָה תַּבְשִׁילוֹ, אוֹ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה לְגָרְשָׁהּ!? לָכֵן הוּא בּוֹכֶה עָלָיו, עַל הַטָּעוּת שֶׁלּוֹ, וְגַם עַל עַצְמוֹ - אֵיךְ מַעֲלִיבִים אוֹתוֹ וְלֹא יָכוֹל לְהִתְנַגֵּד. עַד כָּאן.
וּלְצַעֲרֵנוּ, הַרְבֵּה זוּגוֹת תְּמִימִים הוֹלְכִים לְכָל מִינֵי אִנְשֵׁי דְּלֹא מַעֲלֵי חַסְרֵי אַחְרָיוּת, חוֹמְדֵי בֶּצַע, הַמַּרְשִׁים לְעַצְמָם לִפְסֹק לַזּוּגוֹת לְהִתְגָּרֵשׁ אוֹ לֹא, אוֹ קֹדֶם שֶׁנִּשְׂאוּ, אוֹמְרִים לָהֶם שֶׁאֵינָם מַתְאִימִים וַעֲלֵיהֶם לְהִפָּרֵד. אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם! לְעוֹלָם לֹא יְכֻפַּר לָהֶם עָוֹן שֶׁכָּזֶה לְהַפְרִיד בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ! עָוֹן זֶה הַשָּׂנוּי וְהַמַּקְצִיף בְּיוֹתֵר אֶת מִדַּת הַדִּין עַל עוֹשֶׂה עָוֶל זֶה.
וּבִפְרָט שֶׁרָאִינוּ הַרְבֵּה זוּגוֹת שֶׁרָבוּ מְרִיבוֹת וּמַחֲלוֹקוֹת גְּדוֹלוֹת וּלְבַסּוֹף הִתְיַשְּׁרוּ כָּל הַדְּבָרִים בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, כִּי לִפְעָמִים לוֹקֵחַ זְמַן עַד שֶׁהַהֲבָנָה וְהַהִשְׁתַּוּוּת בֵּין בְּנֵי הַזּוּג וְהַשַּׁלְוָה וְהַשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְרוֹאִים לְבַסּוֹף נַחַת מִכָּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, עַל אַף שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ כָּל כָּךְ טוֹבִים.
וְכַמְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה זַצַ"ל (ראש ישיבת "פורת יוסף"), שֶׁהָיָה תָּמִיד מַרְבֶּה לְהַשְׁכִּין שְׁלוֹם בַּיִת בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. פַּעַם אַחַת בָּאוּ אֵלָיו בְּנֵי זוּג שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם מְרִיבָה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם טָעַן בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁהַשֵּׁנִי אֵינוֹ מֵבִין, אֵינוֹ מַעֲרִיךְ, אֵינוּ קַשּׁוּב... וְכַיּוֹצֵא. שָׁאַל אוֹתָם הָרַב: "כַּמָּה שָׁנִים אַתֶּם נְשׂוּאִים?" נָקְבוּ בְּמִסְפַּר הַשָּׁנִים. אָמַר לָהֶם הָרַב: "לְאַחַר אַרְבָּעִים שְׁנוֹת נִשּׂוּאִין תָּבִינוּ זֶה אֶת זֶה טוֹב יוֹתֵר." וְהֵם הָלְכוּ לְבֵיתָם... ("המורה" עמוד רעז, הובא בספר "אבותינו ספרו לנו" (הגדה) עמוד 171).
לָכֵן, כְּשֶׁיֵּשׁ וִכּוּחַ בֵּין הַזּוּג וְאֵינָם מִסְתַּדְּרִים בְּעַצְמָם, יֵשׁ לָלֶכֶת רַק לְתַלְמִיד חָכָם יְרֵא שָׁמַיִם בְּתַכְלִית, שֶׁיֵּשׁ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלָה בְּקִרְבּוֹ וְעוֹשֶׂה כָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁבְּוַדַּאי נִשְׁמָר הוּא מֵהַשָּׁמַיִם שֶׁלֹּא תָּבוֹא תַּקָּלָה עַל יָדוֹ.
וּרְאֵה בַּגְּמָרָא מַעֲשֶׂה דְּבָבָא בֶּן בּוּטָא כַּמָּה מָחַל עַל כְּבוֹדוֹ וְהִסְכִּים לְבַזּוֹת עַצְמוֹ עַל מְנַת לִמְנֹעַ סִכְסוּךְ בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, וְכֵן רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס שֶׁהִסְכִּים לְאִשָּׁה שֶׁתִּירַק בְּעֵינוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים לְמַעַן הַשָּׁלוֹם.
וְעוֹד מַעֲשֶׂה נוֹרָא רָאִיתִי בַּסֵּפֶר "שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ" שֶׁאֵרַע בְּמָרוֹקוֹ עַד כַּמָּה יֵשׁ לְהָרַב הַמַּשְׁכִּין שָׁלוֹם לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לְמַעַן שְׁלוֹם הַזּוּג לְבַל יִפָּרְדוּ:
שְׁנֵי סוֹחֲרִים יְהוּדִים בָּעִיר סְוִירָה שֶׁבְּמָרוֹקוֹ הָיוּ יְדִידִים, וְכֵן הָיוּ גַּם יְדִידֵי הַפָּאשָׁה. לְעָשִׁיר אֶחָד בְּשֵׁם חַיִּים בֶּן בְּכָאץ הָיְתָה בַּת יָפָה מְאֹד, וּכְשֶׁרָאָה הַסּוֹחֵר יְדִיד אָבִיהָ אוֹתָהּ, חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בָּהּ וַיְבַקֵּשׁ אֶת אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה. חַיִּים בֶּן בְּכָאץ הִסְכִּים, הֵכִין כָּל מַה שֶּׁנָּחוּץ לְבִתּוֹ וְלַחֲתֻנָּתָהּ, וַיְסַדְּרוּ אֶת הַחֻפָּה בְּרֹב עַם וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. הַבַּת עָבְרָה לָגוּר בְּבֵית בַּעְלָהּ הֶעָשִׁיר, וְהוּא אָהַב אוֹתָהּ מְאֹד מְאֹד. כָּעֲבֹר תְּקוּפָה קְצָרָה הָיוּ וִכּוּחִים בֵּינֵיהֶם וְהַסּוֹחֵר רָב עִם אִשְׁתּוֹ הַצְּעִירָה. הָאִשָּׁה נֶעֶלְבָה מְאֹד, וַתֵּלֵךְ לְבֵית אָבִיהָ. הַסּוֹחֵר הֶעָשִׁיר, בַּעְלָהּ, בִּקֵּשׁ אֶת יְדִידוֹ לְשַׁלֵּחַ חֲזָרָה אֶת בִּתּוֹ אֵלָיו, אַךְ חַיִּים בֶּן בְּכָאץ סֵרַב לִשְׁלֹחַ מִבֵּיתוֹ אֶת בִּתּוֹ. וַיֹּאמֶר: לֹא חִתַּנְתִּי אֶת בִּתִּי בִּכְדֵי שֶׁתִּחְיֶה חַיֵּי מְרִיבוֹת. בַּעְלָהּ יָכוֹל לָתֵת לָהּ גֵּט, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה - הִיא תִּשָּׁאֵר בְּבֵיתִי כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ. הַבַּעַל שָׁלַח שְׁלִיחִים וּבִקֵּשׁ לְהַחֲזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ, אַךְ אָבִיהָ חַיִּים סֵרַב לְהַחֲזִיר אֶת בִּתּוֹ לְבַעְלָהּ. הַבַּעַל פָּנָה לַפָּאשָׁה שֶׁיִּתְעָרֵב גַּם הוּא בַּדָּבָר. הַפָּאשָׁה שָׁלַח מִכְתָּב לְחַיִּים בֶּן בְּכָאץ וַיְּבַקְּשֵׁהוּ לְהַחֲזִיר אֶת בִּתּוֹ לְבַעְלָהּ, אַךְ כָּתַב תְּשׁוּבָה מְנֻמֶּסֶת לַפָּאשָׁה, וַיֹּאמֶר לוֹ: הַפַּעַם לֹא אוּכַל לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתְךָ. מוּטָב תּוֹרִיד רֹאשִׁי מֵעָלַי מֵאֲשֶׁר לְהַחֲזִיר אֶת בִּתִּי לְאִישׁ שֶׁמְּעַנֶּה אוֹתָהּ.
הַבַּעַל, שֶׁאָהַב אֶת אִשְׁתּוֹ, לֹא יָכֹל לְהַשְׁלִים עִם הָעֻבְדָּה שֶׁאִשְׁתּוֹ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת אֵלָיו, פָּנָה לְרַבִּי מֵאִיר בֶּן עָטָאר וַיִּתְחַנֵּן לְפָנָיו לְהַשְׁפִּיעַ עַל חַיִּים בֶּן בְּכָאץ לְשַׁלֵּחַ אֶת בִּתּוֹ מִבֵּיתוֹ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר לַבַּעַל: בִּשְׁבִיל שְׁלוֹם בַּיִת אֲנִי מוּכָן לַעֲזֹר. בְּאַחַד הָעֲרָבִים הָלַךְ הָרַב לְבֵיתוֹ שֶׁל חַיִּים בֶּן בְּכָאץ, וּבַחֲדַר הָאוֹרְחִים יָשְׁבוּ סוֹחֲרִים וְאוֹרְחִים רַבִּים. [רְגִילִים בְּמָרוֹקוֹ, שֶׁכָּל הַנִּכְנָס לַחֲדַר הָאוֹרְחִים, חוֹלֵץ נְעָלָיו לְיַד הַפֶּתַח וְנִכְנָס לַחֲדַר הָאוֹרְחִים.] רַבִּי מֵאִיר בֶּן עָטָאר רָאָה כָּל זוּגוֹת הַנַּעֲלַיִם לִפְנֵי הַפֶּתַח, וַיַּכִּיר אֶת נַעֲלֵי בַּעַל הַבַּיִת חַיִּים בֶּן בְּכָאץ. מִיָּד הִתְכּוֹפֵף, וַיַּחֲזִיק בַּנַּעַל שֶׁל חַיִּים בֶּן בְּכָאץ וַיְּנַשֵּׁק אוֹתָהּ. חַיִּים בֶּן בְּכָאץ רָאָה אֶת הָרַב מֵאִיר בֶּן עָטָאר מְנַשֵּׁק נְעָלוֹ, מִיָּד צָעַק לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ: רַבִּי! מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? מַדּוּעַ אַתָּה מַעֲלִיבֵנִי? אֲנִי מוּכָן לְכָל בַּקָּשׁוֹתֶיךָ, רַק אַל תַּעֲשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לְנַשֵּׁק נְעָלַי. וַיֹּאמֶר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: אִם כֵּן, שְׁלַח מִיָּד אֶת בִּתְּךָ לְבֵית בַּעְלָהּ, וְאָז אַפְסִיק. הָאָב הֻכְרַח לְמַלֵּא בַּקָּשַׁת הָרַב. חַיִּים בֶּן בְּכָאץ אָמַר לְבִתּוֹ: הָעֶרֶב אַתְּ חוֹזֶרֶת לְבֵית בַּעְלֵךְ. הָרַב אָמַר: אֲנִי אוֹלִיךְ אוֹתָהּ לְבֵית בַּעְלָהּ. וַיַּשְׁלִימוּ אִישׁ עִם רֵעֵהוּ. רַבִּי מֵאִיר שָׂמַח וַיּוֹדֶה לַה' עַל אֲשֶׁר הֵשִׁיב שְׁלוֹם בַּיִת וְהֶחֱזִיר אִשָּׁה לְבֵית בַּעְלָהּ, וּמֵאָז קִבֵּל עָלָיו הַבַּעַל לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה עִם אִשְׁתּוֹ. חַיֵּי הַזּוּג הָיוּ מֻצְלָחִים, וַיִּבְנוּ בַּיִת נֶאֱמָן, וַיּוֹלִידוּ בָּנִים וַיִּחְיוּ חַיֵּי נַחַת וָעשֶׁר. עַד כָּאן.