פרק ג' - התמודדות בזוגיות ובשלום בית - לאשה · כו. לא לערב משפחה
כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בְּנוֹשֵׂא "שְׁלוֹם הַבַּיִת", וְהוּא - לֹא לְעָרֵב בְּנֵי מִשְׁפָּחָה. וְגַם כְּלָל זֶה אֶפְשָׁר לְהַעֲמִיס עַל אַזְהָרַת הַפָּסוּק "עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ" - מִלְּעָרְבָם בְּוִכּוּחֵי אִשְׁתּוֹ, "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" - לְסַדֵּר אֶת עִנְיְנֵי מְרִיבוֹתֵיהֶם בֵּינֵיהֶם דַּוְקָא, וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם. וְהַסִּבָּה לְכָךְ פְּשׁוּטָה, כְּשֶׁבֵּן מִתְיָעֵץ עִם אָבִיו וְאִמּוֹ עַל מַעֲלָלֶיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ, הֲרֵי נוֹגְעִים הֵמָּה בַּדָּבָר, וְאִם כֵּן, דִּינָם כְּדִין הַמְשֻׁחָד, וַהֲדַעְתָּם דַּעַת אֱמֶת?! מִשְׁפָּטָם מִשְׁפַּט אֱמֶת?! הֲלֹא רַק יַהַרְסוּ לוֹ אֶת הַשָּׁלוֹם, בְּכָךְ שֶׁיַּצְדִּיקוּ אֶת בְּנָם, בֵּין עִם הַצֶּדֶק אִתּוֹ בֵּין עִם לָאו. וְכֵן בַּת הַמְּשִׂיחָה אֶת רִיבָהּ לְאִמָּהּ וּלְאָבִיהָ, לְאַחֶיהָ וּלְאַחְיוֹתֶיהָ, וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיַּרְשִׁיעוּ אוֹתָהּ?! הֲלֹא מֵאַהֲבָתָם וְרַחֲמָנוּתָם יַכְרִיזוּ מִלְחָמָה עַל הַצַּד הַשֵּׁנִי הַגַּם שֶׁהַצֶּדֶק עִמּוֹ, וּשְׁנֵי בְּנֵי אוֹתָם מִשְׁפָּחוֹת יִנְהֲגוּ כִּ"שְׁבָטִים" הַמְּצוּיִים אֵצֶל הָעַרְבִים הַנִּלְחָמִים לְמַעַן כְּבוֹד הַמִּשְׁפָּחָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ.
וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ אֵין מִסְפָּר לַזּוּגוֹת שֶׁהִתְגָּרְשׁוּ רַק מִסִּבַּת הִתְעָרְבוּת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. וּבְשֵׁם גָּדוֹל אֶחָד, כִּי לְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים אָחוּז מֵהַגֵּרוּשִׁים נִגְרָמִים מֵהִתְעָרְבוּת הַמִּשְׁפָּחוֹת. וּבָרוּר, שֶׁאִלּוּ הָיוּ הַהוֹרִים נְבוֹנִים וּמִתְעַקְּשִׁים לִמָּנַע מִלְּהִתְעָרֵב, וּבְתֹקֶף הָיוּ דּוֹרְשִׁים מֵהַזּוּג לְהִסְתַּדֵּר בְּעַצְמָם וְהָיוּ כּוֹבְשִׁים רַחֲמָנוּתָם בִּשְׁעַת כַּעֲסָם, מִסְפָּר לֹא מְבֻטָּל שֶׁל גֵּרוּשִׁים הָיָה נִפְחָת מִמַּה שֶּׁהִנּוֹ הַיּוֹם. וְכָךְ שָׁמַעְנוּ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים בְּדוֹרוֹת קוֹדְמִים, שֶׁהָיוּ חֲכָמִים יוֹתֵר, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיְתָה מְרִיבָה בֵּין בְּנֵי זוּג, לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתָם לְבֵיתָם וּמְחַזְּקִים אֶת הַמַּחֲלֹקֶת, אֶלָּא שׁוֹלְחִים אוֹתָם לְבֵיתָם לְעוֹד נִסָּיוֹן וְעוֹד נִסָּיוֹן, עַד שֶׁבְּרֹב הַמִּקְרִים הָיוּ מִסְתַּדְּרִים לְבַד וְהַשָּׁלוֹם הָיָה שָׁב לְבֵיתָם.
לְכֵן, כַּמָּה יַשְׂכִּילוּ בְּנֵי הַזּוּג אִם יְקַבְּלוּ עַל עַצְמָם בְּמֻסְכָּמוּת מְפֹרֶשֶׁת וּבַהֲבָנָה מְלֵאָה שֶׁבְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יְעָרְבוּ אַף אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּם בְּשׁוּם נוֹשֵׂא מְרִיבוֹתֵיהֶם, וְיִקְחוּ אֶת הַמִּשְׁפָּט לִידֵיהֶם, אוֹ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ - לְצַד שְׁלִישִׁי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם נְגִיעָה בַּדָּבָר, וְהַכֹּל בְּסוֹדִיּוּת וּבְנֶאֱמָנוּת אֶחָד לַשֵּׁנִי.
וּבָזֶה בְּנָקֵל תָּשׁוּב הָאַהֲבָה וְהָאֵמוּן הַהֲדָדִי בֵּין בְּנֵי הַזּוּג, בְּכָךְ שֶׁרוֹאֶה כָּל צַד כַּמָּה יָקָר וְנַעֲלֶה הוּא בְּעֵינֵי בֶּן זוּגוֹ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת כַּעַס וּמְרִיבָה מִתְאַפֵּק הוּא מִלָּשׂוּחַ אֶת צַעֲרוֹ לִקְרוֹבָיו וְלִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, בִּהְיוֹתוֹ נוֹתֵן אֶת הָעֲדִיפוּת לְחַיֵּי הַזּוּגִיּוּת, וּבְקִוּוּי וְצִפִּיָּה לְהֶסְדֵּר שָׁלוֹם מַמְתִּין הוּא בְּסַבְלָנוּת וְעוֹצֵר עַצְמוֹ מִלְּשַׁתֵּף אֶת קְרוֹבָיו וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ - עִם כָּל אַהֲבָתוֹ אֲלֵיהֶם, כִּי רוֹאֶה חֲשִׁיבוּת בְּבֶן זוּגוֹ וּבְעֵרֶךְ הַשָּׁלוֹם אִתּוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהִשְׁתַּפֵּךְ וְלִפְרֹק אֶת סִבְלוֹ בְּקֶרֶב מִשְׁפַּחְתּוֹ מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיֵהָרֵס הַשָּׁלוֹם עַל יָדָם. אִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁחָשׁוּב לוֹ הַשָּׁלוֹם עִם בֶּן זוּגוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִפְרֹק סֶבֶל שֶׁיַּעֲלֶה לוֹ בִּמְחִיר הֶפְסֵד הַשָּׁלוֹם.
וּמְסַפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א (טובך יביעו), שֶׁפַּעַם נִזְדַּמֵּן לוֹ לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ מִקְרֶה שֶׁאִמָּא הֵסִיתָה אֶת בִּתָּהּ נֶגֶד בַּעְלָהּ. נִגַּשׁ הָרַב לַבַּת וְאָמַר לָהּ: "אִם אַתְּ רוֹצָה לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה מֵהַתּוֹרָה, אֲזַי, כְּשֶׁאִמֵּךְ תָּבוֹא אֵלַיִךְ לַהֲסִיתֵךְ נֶגֶד בַּעְלֵךְ, סִגְרִי לָהּ אֶת הַדֶּלֶת בְּפָנֶיהָ. אִמֵּךְ דּוֹמָה בְּמַעֲשֶׂיהָ לְקֹרַח וַעֲדָתוֹ".