פרק ג' - התמודדות בזוגיות ובשלום בית - לאשה · יט. אין זו "חסידות" אלא "חסרות" [לשון השלה"ק]
אֵין לְתָאֵר עַד כַּמָּה נִלְחָם הַיֵּצֶר לַהֲרֹס אֶת שְׁלוֹם הַבַּיִת, וְזֹאת בְּיָדְעוֹ כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁזָּכוּ שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, וְאֶת זֹאת אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל, כִּי מַעְדִּיף הוּא לִשְׁכֹּן בֵּינֵיהֶם, וְלָכֵן בְּכָל כֹּחוֹ מְנַסֶּה לְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מִבֵּינֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת מְקוֹמָהּ.
וְיֵצֶר הָרָע אֵינוֹ בּוֹחֵל גַּם מִלָּבוֹא בְּדֶרֶךְ חֲסִידוּת יְתֵירָה, דְּהַיְנוּ, לְהַחְשִׁיק אֶת הָאִשָּׁה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם, לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה, לָצֵאת מֵהַבַּיִת לְמַעֲשֵׂה חֶסֶד, וּבְכָךְ הַבַּיִת מֻזְנָח לְלֹא אֲרוּחוֹת מְסֻדָּרוֹת, לְלֹא נִקָּיוֹן וּכְבִיסָה, הַיְלָדִים מֻזְנָחִים לְלֹא טִפּוּל מָסוּר וְחַם, וְהָאִמָּא שָׂשָׂה וּשְׂמֵחָה עַל רִבּוּי מִצְווֹתֶיהָ וּמַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים. הַבַּעַל חוֹזֵר מֵעֲבוֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב וְרוֹאֶה אֶת הַבָּלָגָן שֶׁבַּבַּיִת, וְאֵשׁ הַמַּחֲלֹקֶת מֵחֵלָּה לִבְעֹר בְּבַיִת "קָדוֹשׁ" זֶה, הַמָּלֵא בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
וּבְכֵן, כַּמָּה לֹא הִשְׂכִּילָה אִשָּׁה שֶׁכָּזוֹ בְּמַעֲשֶׂיהָ, בְּחָשְׁבָה שֶׁאֶת הַמִּצְווֹת אֶפְשָׁר לִמְצֹא רַק מִחוּץ לַבַּיִת, וְאֵינָהּ מְבִינָה, שֶׁכָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה בְּנִקְיוֹן הַבַּיִת, בְּסִדּוּר הַבַּיִת, בִּכְבִיסָה, בְּבִשּׁוּל, בְּחִנּוּךְ וְטִפּוּל מָסוּר לַיְלָדִים אֵין עָרוֹךְ לְמִצְוָה זוֹ.
שֶׁהֲרֵי בִּמְנִיעַת הַמַּחֲלֹקֶת וְרִבּוּי הַשָּׁלוֹם תַּשְׁרֶה אֶת הַשְּׁכִינָה בַּבַּיִת וְתִזְכֶּה לְבָנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּמַה יִּשְׁוֶה לְיוֹתֵר מִזֶּה? וְלָכֵן אֵין זוֹ חֲסִידוּת אֶלָּא חֲסֵרוּת.
וּמְסֻפָּר עַל הָרַב רַבִּי יְשַׁעְיָה מֻשְׁקָט, רַבָּהּ שֶׁל פְּרָאג, שֶׁהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה רָעָה שֶׁמֵּרְרָה לוֹ אֶת הַחַיִּים, וּבְנוֹסָף לְכָךְ הָיְתָה "צַדֶּקֶת" לְהַפְלִיא. וְהָיָה רַבִּי יְשַׁעְיָה אוֹמֵר, שֶׁזוֹהִי כַּוָּנַת חֲזַ"ל שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (יבמות סג) עַל הַפָּסוּק: "אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ", וְאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: זָכָה - עוֹזַרְתּוֹ, לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ. וְהַיְנוּ, אִם זָכָה הַבַּעַל וּמָצָא אִשָּׁה טוֹבָה - נַעֲשֵׂית עֵזֶר לַבַּעַל. הוּא יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד - וְהִיא מַגִּישָׁה לוֹ כּוֹס תֵּה, קָפֶה, וְכַיּוֹצֵא. הוּא מִתְפַּלֵּל - וְהִיא מְכִינָה לוֹ אֲרוּחָה. אוּלָם אִם אֵינוֹ זוֹכֶה - תִּהְיֶה כְּנֶגְדּוֹ, מִתְנַגֶּדֶת וּמִתְחָרָה עִמּוֹ. הוּא מִתְפַּלֵּל בְּפִנָּה אַחַת - וְהִיא בַּשְּׁנִיָּה, הוּא לוֹמֵד תְּהִלִּים - וְהִיא מַעֲמָדוֹת, הוּא לוֹמֵד גְּמָרָא - וְהִיא בְּסֵפֶר "מְנוֹרַת הַמָּאוֹר". סִיֵּם רַבִּי יְשַׁעְיָה וְאָמַר: רַע וָמַר לְבַעַל אִם אִשְׁתּוֹ מְרֻשַּׁעַת, אֲבָל שִׁבְעָתַיִם רַע וָמַר לוֹ כְּשֶׁהִיא "מִרְשַׁעַת אֲדוּקָה".
וְשׁוּב רָאִיתִי לְהַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד אַבּוּדְרְהָם זַ"ל שֶׁכָּתַב בְּדִינֵי סֵדֶר תְּפִלּוֹת שֶׁל חוֹל (דף י), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהַטַּעַם שֶׁנִּפְטְרוּ הַנָּשִׁים מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, לְפִי שֶׁהָאִשָּׁה מְשֻׁעְבֶּדֶת לְבַעְלָהּ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו, וְאִם הָיְתָה מְחֻיֶּבֶת בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, אֶפְשָׁר שֶׁבִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה יְצַוֶּה אוֹתָהּ הַבַּעַל לַעֲשׂוֹת מִצְוָתוֹ, וְתַנִּיחַ מִצְוַת הַבּוֹרֵא - אוֹי לָהּ מִיּוֹצְרָהּ! לְפִיכָךְ פְּטָרָהּ הַבּוֹרֵא מִמִּצְווֹתָיו, כְּדֵי לִהְיוֹת לָה שָׁלוֹם עִם בַּעְלָהּ, עַיֵּן שָׁם.