פרק ג' - התמודדות בזוגיות ובשלום בית - לאשה · ג. אשה שנפל בחלקה בעל הלקוי במדותיו, פוגע, קמצן ועוד
בַּת יִשְׂרָאֵל, נִסְיוֹנוֹת הָאֱמוּנָה קָשִׁים הֵמָּה לִמְאֹד, נִסְיוֹנוֹת הָאֱמוּנָה הֵמָּה תַּכְלִית הָאָדָם, טָעוּת לַחֲשֹׁב שֶׁתַּכְלִית הָאָדָם הוּא לְהִתְחַתֵּן, לְהָבִיא יְלָדִים לְעוֹלָם. וְלֹא וָלֹא, אֵלּוּ הֵמָּה הַמִּצְווֹת, אוּלָם תַּכְלִית הַמִּצְווֹת הֵמָּה כְּדֵי שֶׁנַּאֲמִין בֶּאֱלֹקֵינוּ כַּמְבֹאָר בָּרַמְבַּ"ן (סוף פרשת "בא") (וּבִפְרָט לָאִשָּׁה שֶׁאֵין מִצְוָה שֶׁל "פְּרִיָּה וּרְבִיָּה").
הָעִקָּר הוּא לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹת הָאֱמוּנָה, וְלָכֵן יִתָּכֵן וִיזַמֵּן ה' לָאִשָּׁה אִישׁ קָשֶׁה וְרַע לְנַסּוֹתָהּ בֶּאֱמוּנָה וְלַהֲבִיאָהּ עַל שְׁלֵמוּתָהּ.
וְלָכֵן אִשָּׁה יְקָרָה, אִם נָפַל בְּחֶלְקֵךְ אִישׁ שֶׁכָּזֶה, הִתְאַמְּצִי בְּכָל כֹּחֵךְ לִרְאוֹת בּוֹ אֶת הִתְלַבְּשׁוּת רְצוֹן ה'.
זִכְרִי טוֹב מִלִּים אֵלּוּ שֶׁכָּתַבְתִּי, הִתְנַהֲגוּת רָעָה, מַשְׁפִּילָה שֶׁל הַבַּעַל זֶהוּ הִתְלַבְּשׁוּת רְצוֹן ה', כְּלוֹמַר:
כַּאֲשֶׁר בַּעֲלֵךְ פּוֹגֵעַ בָּךְ, מַשְׁפִּיל, מְבַזֶּה, זִכְרִי, זֶה לֹא הוּא, ה' אָמַר לוֹ לְקַלֵּל וּלְבַזּוֹת, רְצוֹן ה' הִתְלַבֵּשׁ בּוֹ לְבַזּוֹתֵנִי, שֶׁכֵּן כָּךְ נִגְזַר עָלַי, וַה' מַלְבִּישׁ אֶת רְצוֹנוֹ לְהַעֲנִישֵׁנִי בְּאִישׁ זֶה וְדַרְכּוֹ יוֹצֵא לַפֹּעַל מִשְׁפָּטִי עִם ה'.
אֵין זֶה בְּנָקֵל לִרְכֹּשׁ אֱמוּנָה זוֹ, עָלַיִךְ לְהַקְדִּים וּלְהִתְכּוֹנֵן לִצְבֹּר הַרְבֵּה כֹּחוֹת שֶׁל אֱמוּנָה בְּתוֹכֵךְ שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בִּשְׁעַת נִסָּיוֹן, שֶׁכֵּן בְּלֹא הֲכָנָה לְמִלּוּי מַצְבֵּרִים בֶּאֱמוּנָה לֹא יִתָּכֵן שֶׁתִּשְׁלְפִי אֶת נֶשֶׁק הָאֱמוּנָה בְּדִיּוּק בְּרֶגַע הַנִּסָּיוֹן.
וְלָכֵן עָלַיִךְ לְהַקְדִּים וְלִקְרֹא סִפְרֵי אֱמוּנָה לְמִינֵיהֶם, לְהַקְדִּים תְּפִלָּה בְּכָל יוֹם לַה' שֶׁיִּתֵּן בָּךְ כֹּחַ לִזְכֹּר אוֹתוֹ - אֶת ה' - בִּשְׁעַת נִסָּיוֹן, וְלִהְיוֹת חֲזָקָה שֶׁבְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁל נִסָּיוֹן שֶׁיְּבַזֵּךְ בַּעֲלֵךְ, יְקַלֵּל, יִכְעַס וְכַיּוֹצֵא, מִיָּד יִהְיֶה בְּכֹחֵךְ לְהִתְבַּטֵּל לַה' וְלִזְכֹּר שֶׁבְּעֶצֶם זֶה רְצוֹן ה' שֶׁהִתְלַבֵּשׁ בְּבַעֲלִי זֶה, לְפִי שֶׁמַּגִּיעַ לִי עַתָּה אֵלּוּ הַבִּזְיוֹנוֹת וְהַהַשְׁפָּלוֹת, וְלָכֵן ה' הִלְבִּישׁ צַעֲרִי וְדִינִי בְּבַעֲלִי זֶה עַתָּה.
זֶהוּ גּוֹרָלִי וּמַזָּלִי מֵאֵת ה', שֶׁכֵּן גַּם הַגּוֹרָל וְהַמַּזָּל הִנָּם בְּהַשְׁגָּחַת ה', הוּא הַקּוֹבֵעַ מַזָּל וְגוֹרָל, וּבְכֵן כָּךְ קָבַע לִי ה' שֶׁאֶחְיֶה לְפָחוֹת לִזְמַן מָה - עַד אֵימָתַי שֶׁיִּרְצֶה ה', כְּלוֹמַר, עַד אֵימָתַי שֶׁיִּרְצֶה ה' מַצָּב אַחֵר - אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַבַּעַל, אוֹ שֶׁאֶפָּרֵד מִמֶּנּוּ, בֵּינְתַיִם תַּחֲלִיטִי: אֵינֶנִּי עוֹשָׂה שׁוּם צַעַד, הוֹלֶכֶת אֲנִי בִּתְפִלָּה, בַּעֲצַת חָכָם, וּמֵה' אֲקַוֶּה שֶׁיְּכוֹנֵן דַּרְכִּי וְלֹא אֵבוֹשׁ וְלֹא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד, וְלַה' תְּחִנָּתִי: "וְתַקְּנֵנִי בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ". וְזוֹ צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא תְּפִלָּתֵךְ לַה' תָּמִיד, שֶׁלֹּא תַּעֲשִׂי צַעַד לֹא נָכוֹן, אֶלָּא רַק אֶת אֲשֶׁר יִרְצֶה ה', וּבְדֶרֶךְ זוֹ שֶׁל תְּפִלָּה וּבִטָּחוֹן, תַּצְלִיחִי.