פרק ב' - הדרכה מעשית והתמודדות בשידוכין לאשה · כה. אין להפגש אלא לאחר ברורים
לֹא תֵּכֶף כְּשֶׁמַּצִּיעִים לְךָ הַצָּעָה תִּקְבַּע פְּגִישָׁה, זֹאת מִכַּמָּה סִבּוֹת:
1. בִּטּוּל זְמַָן
לְהִתְכּוֹנֵן לַפְּגִישָׁה, אֵצֶל הַרְבֵּה זֶה לוֹקֵחַ זְמַן. לְהִתְרַחֵץ, לְהִתְלַבֵּשׁ, לִנְסֹעַ לִמְקוֹם הַפְּגִישָׁה, וּבְעִקָּר לִהְיוֹת מֻטְרָד וּמָתוּחַ מֵהַתּוֹצָאוֹת, וְאוּלַי בִּכְלָל כְּבָר מִמַּבָּט רִאשׁוֹן תִּשְׁלֹל אֶת הַמֻּצַּעַת לְךָ, וְנִמְצָא כָּל תִּקְוָתְךָ הָיְתָה לָרִיק. לָכֵן, קֹדֶם כֹּל לְבָרֵר אֶת אֲשֶׁר אֶפְשָׁר לְבָרֵר, וְרַק אִם לְאַחַר הַבֵּרוּרִים, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, נִרְאֵית לְךָ הַהַצָּעָה תּוֹאֶמֶת, לֵךְ לַפְּגִישָׁה.
2. אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה.
יִתָּכֵן וּכְבָר מִבֵּרוּרִים רִאשׁוֹנִים עוֹד קֹדֶם שֶׁתִּרְאֶנָּה, תִּוָּכַח כִּי אֵינָהּ תּוֹאֶמֶת לְךָ הַצָּעָה זוֹ, וְאָז תַּחְשׂךְ מֵעַצְמְךָ שִׂיחָה בְּטֵלָה, כִּי אִם לֹא כֵן, אֶלָּא לְלֹא בֵּרוּר תִּגַּשׁ לַפְּגִישָׁה וְתִוָּכַח מִיָּד שֶׁאֵינָהּ תּוֹאֶמֶת לְךָ, הֲרֵי לֹא נָעִים לַחְתֹּךְ תֵּכֶף, אֶלָּא מְדַבְּרִים זְמַן מָה בֵּינֵיהֶם, וְדִבּוּרִים אֵלּוּ אֵינָם אֶלָּא שִׂיחָה בְּטֵלָה הַגּוֹרֶמֶת עָווֹן.
3. מַלְכֹּדֶת
יִתָּכֵן וּמֵאַחַר וְלֹא בֵּרַרְתָּ עַל אָפְיָהּ שֶׁל הַמֻּצַּעַת לְךָ, עַל הַיִּרְאַת שָׁמַיִם שֶׁלָּהּ וּמִדּוֹתֶיהָ, תֻּקְסַם מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ וְתִתְפַּתֶּה לְקַחְתָּהּ בְּוִתּוּר מָלֵא עַל עֶקְרוֹנוֹתֶיךָ, וְנִמְצָא נָפַלְתָּ לְמַלְכֹּדֶת הַיֵּצֶר, וְהַתּוֹצָאוֹת מִי יְשׁוּרֵם.
4. חֲשַׁשׁ פְּגִיעָה
לָמָּה לְהַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁתִּצְטָרֵךְ לִפְגֹּעַ בַּמֻּצַּעַת בִּזְמַן שֶׁיָּכֹלְתָּ לַחֲסֹךְ זֹאת בְּבֵרוּרִים קֹדֶם הַפְּגִישָׁה. הֲלֹא "פְּגִיעָה" הִיא דָּבָר חָמוּר הַיָּכוֹל לְעַכֵּב לְךָ הַרְבֵּה יְשׁוּעוֹת, וְרַבִּים הֵם הַסִּפּוּרִים וּמְפֻרְסָמִים הֵמָּה עַל "הַפּוֹגְעִים" שֶׁעָצְרוּ אֶת הַיְשׁוּעָה לְעַצְמָם שָׁנִים רַבּוֹת, וְעַד שֶׁלֹּא פִּיְּסוּ פִּיּוּס מָלֵא לַנִּפְגָּע, לֹא נוֹשְׁעוּ.
5. חֲלִישׁוּת הָדַּעַת
וְיִתָּכֵן שֶׁאַתָּה תִּפָּגַע וְתִשָּׁבֵר מִכָּךְ שֶׁהַמֻּצַּעַת תִּדְחֶה אוֹתְךָ, וְלָמָּה לְךָ לְהַגִּיעַ לְמַצָּב כָּזֶה שֶׁיִתָּכֵן שֶׁהָיָה נִמְנָע לוּ הָיִיתָ מְבָרֵר וּמֵבִין מִדַּעְתְּךָ שֶׁהַצָּעָה שֶׁכָּזוֹ לֹא תִּרְצֶה בִּי וְתִדְחֶה אוֹתִי. וְאִם כֵּן, לְחִנָּם גָּרַמְתָּ לְעַצְמֶךָ עָגְמַת נֶפֶשׁ וְצַעַר. וְעוֹד מִכְשׁוֹלִים רַבִּים יְכוֹלִים לָצֵאת מִפְּגִישׁוֹת קֹדֶם בֵּרוּרִים, וְאֵין הַמָּקוֹם לְפָרְטָם, וּמוּבָנִים הֵמָּה לַמֵּבִין.
דַּעַת מָרָן הֶ"חָפֶץ חַיִּים" בְּמִכְתָּב שֶׁכָּתַב רַבִּי אֶלְחָנָן וָסֶרְמַן (פורסם במבקשי תורה כרך ד' קובץ א' עמוד סד) אֶת אֲשֶׁר שָׁמַע מִפֶּה קָדוֹשׁ בַּעַל הֶחָפֶץ חַיִּים זַצַ"ל, כִּי מִנְהַג הָעוֹלָם בְּשִׁדּוּכִין לְהִתְרָאוֹת בְּטֶרֶם כֹּל הוּא שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, כִּי מֵהָרָאוּי לְאַחֵר אֶת הַהִתְרָאוּת אַחֲרֵי כָּל הַחֲקִירוֹת וּדְרִישׁוֹת מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים וְכָל פְּרָטֵי הַדִּין וּדְבָרִים שֶׁבֵּין הַצְּדָדִים, וְאַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר הֻשְׁווּ בְּכָל הַפְּרָטִים, אָז יִתְרָאוּ, וְלֹא קֹדֶם. עַד כָּאן.