פרק ב' - הדרכה מעשית והתמודדות בשידוכין לאשה · כא. אין לזלזל בשום מצוה בשביל השתדלות לשאת אשה
וְאַקְדִּים אֶת כַּוָּנָתִי בְּמַעֲשֶׂה שֶׁקָּרָה אִתִּי. פַּעַם בְּאַחַת נְסִיעוֹתַי לַדְּרָשׁוֹת, הָיָה זֶה בִּנְתַנְיָה, נִגְּשׁוּ אֵלַי שְׁנֵי בַּחוּרִים בְּגִיל הַ - 30, חוֹבְשֵׁי כִּפּוֹת עַל רֹאשָׁם, וּשְׁאֵלָתָם אֵלַי הָיְתָה כָּךְ: אָנוּ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וּמִתְחַזְּקִים, וְכָאן בַּאֲזוֹרֵנוּ מִתְקַשִּׁים אֲנוּ לִמְצֹא אֶת זִוּוּגֵנוּ. וּבְכֵן, הַאִם יֵשׁ לָנוּ הֶתֵּר לְהוֹרִיד אֶת הַכִּפָּה עַל מְנָת שֶׁנּוּכָל בְּנָקֵל לִמְצֹא אֶת זִוּוּגֵנוּ?
וְעָנִיתִי לָהֶם כָּךְ: מַאֲמִינִים אַתֶּם בַּה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל הַמַּשְׁגִּיחַ עַל פְּרָט וּפְרָט מִבְּרוּאֵי עוֹלָמוֹ? וְעָנוּ לִי: בְּוַדַּאי!
וּבְכֵן, מֵאַחַר וְאַתֶּם מַאֲמִינִים, הֲרֵי שֶׁהִנְּכֶם בָּאִים בְּהַצָּעָה כָּזוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רוֹאִים אָנוּ שֶׁהִנְּךָ מִתְקַשֶּׁה לִמְצֹא עֲבוּרֵנוּ אֶת בַּת זוּגָתֵנוּ, אִם כֵּן, יֵשׁ לָנוּ הַצָּעָה לְהַצִּיעַ לְךָ וּלְהָקֵל מֵעָלֶיךָ אֶת אֲשֶׁר אַתָּה מִתְקַשֶּׁה בּוֹ: נוֹרִיד אֶת הַכִּפָּה מֵעַל רָאשֵׁינוּ וּבְכָךְ נָקֵל עָלֶיךָ אֶת מְלַאכְתְּךָ לִמְצֹא לָנוּ אֶת בַּת זוּגָתֵנוּ! הֲתַעֲלֶה עַל הַדַּעַת הַצָּעָה שֶׁכָּזוֹ?! הַקָּדוֹשׁ בָּרוֹךְ הוּא כֹּל יָכוֹל, אֶלָּא שֶׁמַּעֲמִיד אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּמִבְחָנִים וּבְנִסְיוֹנוֹת לִרְאוֹת עַד כַּמָּה אֱמוּנָתָם כֵּנָה וַחֲזָקָה בּוֹ, וְלָכֵן מְנַסֶּה אֶתְכֶם הָאֱלֹקִים הֲתִשְׁמְרוּ מִצְווֹתָיו אִם לֹא, וְחָלִילָה לָכֶם "לַעֲזֹר לוֹ" בְּכָךְ שֶׁתִּפְעֲלוּ בִּפְעֻלּוֹת שֶׁהֵמָּה נֶגֶד רְצוֹנוֹ.
וְעוֹד יָבִין הַמִּתְעַכֵּב מִלִּמְצֹא זִוּוּגוֹ, שֶׁבְּכָךְ שֶׁיָּקֵל בְּמִצְווֹת, הֲרֵי בַּת זוּגָתוֹ שֶׁתִּמָּצֵא לוֹ תִּהְיֶה בְּהֶתְאֵם לְרָמָתוֹ, וְאִם אַתָּה רוֹאֶה לְנָכוֹן דַּוְקָא בְּעֵת כָּזֹאת לָרֶדֶת בָּרָמָה הָרוּחָנִית, הֲרֵי שֶׁטָּעִיתָ טָעוּת חֲמוּרָה, וּמִי יוֹדֵעַ אִם תּוּכַל לְתַקֵּן אוֹתָהּ אֵי פַּעַם מִכַּמָּה סִבּוֹת: רֵאשִׁית, אַחַר שֶׁהִנְּךָ מוֹרִיד אֶת רָמָתְךָ הָרוּחָנִית, בַּת זוּגָתְךָ תִּמָּצֵא לְךָ בְּהֶתְאֵם לְרָמָתְךָ הַיְרוּדָה, וּמִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁכְּשֶׁתִּרְצֶה לַחֲזֹר לְעַצְמְךָ, וְכָל שֶׁכֵּן לַעֲלוֹת יוֹתֵר, תַּסְכִּים הַבַּת זוּג לְשַׁנּוֹת אֶת אֹרַח הַחַיִּים כְּפִי שֶׁהִכִּירָה אוֹתְךָ בְּשָׁעָה שֶׁנִּשֵּׂאתֶם? וְעוֹד, עַל פִּי רֹב עָלוּל אַתָּה לָרֶדֶת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיִיתָ, אַחַר שֶׁבַּת זוּגָתְךָ גִּלְּתָה אוֹתְךָ כְּפַשְׁרָן הַמִּתְפַּשֵּׁר לְמַעֲנָהּ לְהָקֵל מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֲזַי תְּנַצֵּל אֶת חֹסֶר יַצִּיבוּתְךָ לְהוֹבִילְךָ כְּכָל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, בִּהְיוֹת הָרשֶׁם שֶׁיָּצַרְתָּ לְעַצְמְךָ רשֶׁם שֶׁל חַלַּשׁ הָאֹפִי הַנִּתָּן לְהַטּוֹת אֶת לְבָבוֹ עֲבוּר כָּל לַחַץ, וּלְעוֹלָם לֹא תִּתְיָאֵשׁ הִיא, לְפָחוֹת לְנַסּוֹת לַעֲמֹד עַל שֶׁלָּהּ, אַחַר שֶׁ"הַהַצְלָחָה" כְּבָר הֵאִירָה לָהּ פָּנִים נֶגְדְּךָ בֶּעָבָר.