פרק ב' - הדרכה מעשית והתמודדות בשידוכין לאשה · יז. להקפיד על תשלום השדכן
מָרָן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל אָמַר לְגִיסוֹ הַ"קְּהִלּוֹת יַעֲקֹב", שֶׁהַיּוֹתֵר מָצוּי בְּעִנְיְנֵי גְּזֵלָה הוּא בְּשִׁדּוּכִים. דְּהִנֵּה הַשַּׁדְּכָן יֵשׁ לוֹ מַמָּשׁ דִּין פּוֹעֵל, שֶׁעוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת נִכְבָּדוֹת בִּשְׁבִיל הַצְּדָדִים וּשְׁלִיחוּתַיְהוּ קָא עָבִיד, וּמְכַתֵּת רַגְלָיו מֵהָכָא לְהָתָם, וְגַם בִּזְיוֹנוֹת סוֹבֵל, וְאַחֲרֵי שֶׁנִּגְמָר הָעִנְיָן לְטוֹב וְהַצְּדָדִים מְאֹד מְרֻצִּים שֶׁזָּכוּ לַשִּׁדּוּךְ - הִנֵּה לְפֶתַע נִשְׁכָּח אֵצֶל הַצְּדָדִים כָּל הַצַּעַר וְעָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיָה לָהֶם עַד שֶׁזָּכוּ לַשִּׁדּוּךְ וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה וְהֵיטִיב עֲבוּרָם הַשַּׁדְּכָן, וּמַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ - עַל פִּי דִּין תַּשְׁלוּם כְּדִין פּוֹעֵל וּכְמִנְהַג הַמָּקוֹם.
וְכָל מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לְהַשַּׁדְּכָן, סְבוּרִים הֵם הַצְּדָדִים שֶׁהוּא יוֹתֵר מֵהַמַּגִּיעַ לוֹ, וּכְאִלּוּ נוֹטֵל מָמוֹנָם בְּחִנָּם, וּכְאִלּוּ מַתָּנָה נוֹתְנִים לוֹ וְעֵינָם צָרָה בּוֹ, וְהַשַּׁדְּכָן הֶעָלוּב מְחַזֵּר עַל פִּתְחָם וּתְבִיעָתוֹ בְּפִיו, וְדוֹמֶה בְּעֵינֵיהֶם כְּעָנִי טַרְדָן, וְעוֹשִׂים עַצְמָם כְּאֵינָם מְבִינִים בִּכְלָל מַה הוּא רוֹצֶה, וְדוֹחִים אוֹתוֹ בְּלֵךְ בְּלִי שׁוֹב, וְהוּא שָׁב פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ, וְלִפְעָמִים מִתְעַיֵּף מִלְּחַזֵּר אַחֲרֵיהֶם וּמַפְסִיק לְתָבְעָם, אֲבָל בְּלִבּוֹ אֵינוֹ מוֹחֵל לָהֶם אֶת הַמַּגִּיעַ לוֹ עַל פִּי דִּין כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה בָּזֶה.
אָמְנָם כָּל אִישׁ יָשָׁר הוֹלֵךְ, מְכַלְכֵּל דְּרָכָיו בְּמִשְׁפַּט צֶדֶק, וּמְסַלֵּק בְּעַיִן יָפָה וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבְהַכָּרַת טוֹבָה מְלֵאָה אֶת הַמַּגִּיעַ לַשַּׁדְּכָן בְּדֶרֶךְ שֶׁל כָּבוֹד, וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, וְעָלָיו אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ וְגוֹ'". עַד כָּאן שָׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ הַ"קְּהִלּוֹת יַעֲקֹב" בְּתוֹסֶפֶת נֹפֶךְ, בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא (כל זה נכתב בטוב טעם ודעת על ידי הגרמ"מ שולזינגר שליט"א בספרו רבינו הקהילות יעקב חלק א' עמוד נ"ח).
וְהַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי שְׁלִיטָ"א כָּתַב עַל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל (שם עמוד כט), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּעִנְיַן שַׁדְּכָנוּת, שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם מָרָן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" שֶׁאֶחָד בָּא אֵלָיו כַּמָּה שָׁנִים אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה וַעֲדַיִן לֹא נוֹלַד לוֹ יֶלֶד, וְשָׁאַל לוֹ מָרָן אִם שִׁלֵּם לַשַּׁדְּכָן, וְהֵשִׁיב שֶׁהָיָה נִרְאֶה שֶׁעַל פִּי דִּין אֵין מַגִּיעַ לוֹ. וְאָמַר לוֹ מָרָן: אַף עַל פִּי כֵן לֵךְ לְשַׁלֵּם לוֹ. וְהָלַךְ וְשִׁלֵּם לוֹ, וּלְשָׁנָה הַבָּאָה הוֹלִיד. עַד כָּאן.
זוּג חֲשׂוּךְ בָּנִים בָּאוּ אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי משֶׁה פַיְינְשְׁטֵין וּבִקְשׁוּ אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁיִּזְכּוּ לְזֶרַע בֵּרַךְ ה'.
שְׁאָלָם רַבִּי משֶׁה: הַאִם נְתַתֶּם מַתָּנָה לַשַּׁדְּכָן שֶׁשִּׁדֵּךְ לָכֶם אֶת הַשִּׁדּוּךְ?
מִשֶּׁהֵשִׁיבוּ בְּלָאו, צִוָּם רַבִּי משֶׁה לָתֵת מִיָּד לַשַּׁדְּכָן אֶת שְׂכָרוֹ, כַּמּוּבָא בַּהֲלָכָה, וְלֹא לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּגִּיעַ. עָשׂוּ הֵם כִּפְקֻדָּתוֹ, וְכַעֲבֹר שָׁנָה נוֹלַד לָהֶם בֵּן, וְאַחַר כָּךְ נִתְבָּרְכוּ בִּילָדִים נוֹסָפִים.