פרק ב' - הדרכה מעשית והתמודדות בשידוכין לאשה · יג. דעת תורה האם אפשר להקדים להשיא את הצעיר לפני אחיו המבוגר
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁעִכְּבָה אֶת בְּנָהּ הַקָּטָן לְהִשְׁתַּדֵּךְ לִפְנֵי בְּנָהּ הַגָּדוֹל, וְנוֹדַע הַדָּבָר לְמָרָן "הַחֲזוֹן אִישׁ", וְשָׁלַח לְהוֹדִיעַ לָאֵם שֶׁאֵין לְעַכֵּב, וּמֻתָּר לְשַׁדֵּךְ אֶת הַקָּטָן לִפְנֵי הַגָּדוֹל. מָרָנָא "הַחֲזוֹן אִישׁ" שָׁלַח אִגֶּרֶת בָּעִנְיָן (קובץ אגרות ח"א אגרת קס"ו) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ...וּתְשׁוּבָתָהּ שֶׁאֵינָהּ מַסְכֶּמֶת לִתֵּן הַצָּעִיר לִפְנֵי הַבְּכוֹר, וְאוּלַי יֵשׁ לְהַסְבִּיר לָהּ שֶׁאֵין זֶה נָכוֹן. גַּם מָרָן הַ"קְּהִלּוֹת יַעֲקֹב" זַצַ"ל אָמַר, שֶׁמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּשַּׁ"ךְ (יורה דעה סימן רמ"ד סקי"ג) שֶׁאֵין לְהַשִּׂיא אָח קָטָן לִפְנֵי הַגָּדוֹל אֶלָּא יַקְדִּימוּ אֶת הַגָּדוֹל, הַכַּוָּנָה - דְּחִיוּב הַקִּדְמָה מֻטָּל עַל הָאָב, אֲבָל לֹא עַל הָאָח הַצָּעִיר, דְּעָלָיו אֵין כָּל אִסּוּר וּקְפִידָה. אֶלָּא מֻתָּר לוֹ לְהִנָּשֵּׂא קֹדֶם, אִם אָחִיו הַגָּדוֹל אֵינוֹ מַצְלִיחַ לִמְצֹא שִׁדּוּךְ וְהַצָּעִיר מִתְבַּגֵּר (ארחות רבינו ח"א עמוד רע"א).
וּבְשׁוּ"ת אִגְּרוֹת משֶׁה (ח"ב סימן א') נִשְׁאָל בְּאָח צָעִיר שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ שִׁדּוּךְ הָגוּן, וַאֲבִי הַכַּלָּה רוֹצֶה דַּוְקָא שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה תֵּכֶף וְלֹא יַמְתִּין עַד שֶׁיִּזְדַּמֵּן לְאָחִיו שִׁדּוּךְ וְיִשָּׂא תְּחִלָּה, וְהוּא מִשּׁוּם שֶׁרוֹצֶה שֶׁיִּשָּׂא קֹדֶם שֶׁיִּמְלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהִנֵּה הָאָח הַגָּדוֹל מִצְטַעֵר מִזֶּה, הַאִם רַשַּׁאי הַצָּעִיר לִשָּׂא תְּחִלָּה, וְאִם הָאָב רַשַּׁאי לַעֲזֹר לַצָּעִיר כְּדֶרֶךְ הָאָב לִבְנוֹ. וְהֵשִׁיב: דְּהִנֵּה פָּשׁוּט, לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, שֶׁאַף לְכַתְּחִלָּה יָכוֹל אָח צָעִיר לִשָּׂא אִשָּׁה, אַף שֶׁאָחִיו הַגָּדוֹל לֹא נִזְדַּמֵּן לוֹ עֲדַיִן אִשָּׁה לִשָּׂאֶנָּה, כִּי הוּא מְחֻיָּב לִשָּׂא אִשָּׁה, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁלֹּא יְקַיֵּם חִיּוּבוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁאָחִיו הַגָּדוֹל לֹא מְקַיֵּם? וְאַף שֶׁמַּה שֶּׁאֵינוֹ מְקַיֵּם הוּא מִצַּד הָאֹנֶס שֶׁלֹּא נִזְדַּמְּנָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ, מִכָּל מָקוֹם לֹא שַׁיָּךְ שֶׁלָּכֵן יִתְבַּטֵּל גַּם הַצָּעִיר מִמִּצְוָתוֹ אֵיזֶה זְמַן בִּלְתִּי יָדוּעַ. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהָאִשָּׁה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לְהַצָּעִיר אֵינוֹ רוֹצֶה אֲבִי הָאִשָּׁה לְחַכּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁרוֹצֶה שֶׁהַחֲתֻנָּה תִּהְיֶה קֹדֶם שֶׁמָּלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְאִם לֹא יִתְבַּטֵּל הָעִנְיָן מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּחָתָן שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר מִבֶּן עֶשְׁרִים שָׁנָה, וְהוּא שִׁדּוּךְ הָגוּן, שֶׁוַּדַּאי אֵין לְהַפְסִיד עִנְיָן חָשׁוּב בִּשְׁבִיל זֶה.