פרק ב' - הדרכה מעשית והתמודדות בשידוכין לאשה · ו. כיצד יהיה נוסח התפלה למתפלל על זווגו
"עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ" (תהלים לב, ו) - וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל: "לְעֵת מְצֹא" - זוֹ אִשָּׁה.
יֵשׁ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה לַה' שֶׁיִּמְצָא לוֹ בַּת זוּגוֹ הָרְאוּיָה לוֹ.
מְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד זַצַ"ל שֶׁהָיָה מַקְפִּיד מְאֹד לְהַשִּׂיא אֶת בָּנָיו מֻקְדָּם, וְהִנֵּה הִגִּיעַ אֶחָד מִבָּנָיו לְפִרְקוֹ וְנִמְנָע הָרַב מִלְּהִזְדָּרֵז לְהַשִּׂיאוֹ, וּכְשֶׁשְּׁאָלוּהוּ, וַהֲלֹא מַקְפִּיד הוּא לְהַשִּׂיא מֻקְדָּם, עָנָה: מִשּׁוּם מָה שָׁכַחְתִּי לְהִתְפַּלֵּל עַל זִוּוּג לְבֵן זֶה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁעָבַר, וְלָכֵן מְפַחֵד אֲנִי לָגֶשֶׁת לְשִׁדּוּךְ לִבְנִי לְלֹא שֶׁהִקְדַּמְתִּי תְּפִלָּה.
וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁעִם כָּל חֲסִידוּתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ וּמַעֲשֵׂי צִדְקוּתוֹ, לֹא סָמַךְ עֲלֵיהֶם שֶׁיַּעַמְדוּ לוֹ כְּדֵי לִמְצֹא זִוּוּג לְיִצְחָק בְּנוֹ, אֶלָּא בִּתְפִלָּה, כַּמְבֹאָר בַּפְּסוּקִים.
וּבְאֵיזֶה נֻסָּח רָאוּי שֶׁתְּהֵא הַתְּפִלָּה לִמְצִיאַת הַבַּת זוּג?
אֵין לְהִתְפַּלֵּל עַל בַּת זוּג מְסֻיֶּמֶת וּלְבַקֵּשׁ שֶׁזּוֹ פְּלוֹנִית תְּהֵא בַּת זוּגָתִי, שֶׁמָּא מְיֹעֶדֶת הִיא לְמִישֶׁהוּ אַחֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ הַתְּפִלָּה וּבַקָּשַׁת הָרַחֲמִים לָקַחַת לְעַצְמְךָ אֶת הַמְיֹעֶדֶת לַחֲבֵרְךָ, אֲבָל אָמְרוּ בַּיְרוּשַׁלְמִי (כתובות ב, א), שֶׁהָעוֹשֶׂה כֵּן לֹא יִתְקַיֵּם הַזִּוּוּג הַזֶּה וְכוּ', רְאֵה שָׁם בְּפֵרוּשׁ "פְּנֵי משֶׁה".
וּמְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא (במועד קטן יח, כ), שֶׁרָבָא שָׁמַע לְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁתִּזְדַּמֵּן לוֹ אִשָּׁה פְּלוֹנִית. אָמַר לוֹ: לֹא תְּבַקֵּשׁ כָּךְ, שֶׁהֲרֵי אִם רְאוּיָה הִיא לְךָ - לֹא תֵּלֵךְ מִמְּךָ, וְאִם לֹא רְאוּיָה הִיא לְךָ - תָּבוֹא לִידֵי כְּפִירָה בַּה', שֶׁתִּרְאֶה שֶׁתְּפִלָּתְךָ לֹא נִתְקַבְּלָה.
וּמַעֲשֶׂה הָיָה בְּבָחוּר אֶחָד שֶׁבָּא לְהִתְבָּרֵךְ מֵהָרַב הַסְּטַיְפֶּלֶר זִיעָ"א, וּבִקֵּשׁ כָּךְ מֵהָרַב: מֵאַחַר וְיֵשׁ לוֹ הַצָּעָה מְסֻיֶּמֶת, אֲזַי אִם זֶהוּ זִוּוּגוֹ - שֶׁיִּגָּמֵר בְּהַצְלָחָה. הָרַב זַצַ"ל מְאֹד נֶהֱנָה מִנֻּסָּח זֶה, וְהוֹסִיף וְאָמַר: כָּךְ צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ, וְלֹא כְּאוֹתָם שֶׁמְּבַקְשִׁים עַל הַמֻּצַּעַת לָהֶם: פְּלוֹנִית אוֹ פְּלוֹנִית שֶׁיִּגָּמֵר אִתָּהּ הַשִּׁדּוּךְ בְּהַצְלָחָה, כִּי מֵאַיִן יוֹדְעִים אִם זֶהוּ לְטוֹבָתָם.
הָעוֹלֶה, שֶׁאֵין לְהִתְפַּלֵּל בְּנֻסַּח הַתְּפִלָּה עַל הַצָּעָה מְסֻיֶּמֶת שֶׁתִּגָּמֵר לְשָׁלוֹם, אֶלָּא יִתְפַּלֵּל לַה' וְיֹאמַר: אִם זֶהוּ זִוּוּגוֹ מִן הַשָּׁמַיִם - שֶׁיִּגָּמֵר בְּהַצְלָחָה, וְלֹא יְהֵא שׁוּם מְקַטְרְגִים וּמַפְרִיעִים לְהֶמְשֵׁךְ הַצְלָחַת שִׁדּוּךְ זֶה.