פרק ב' - הדרכה מעשית והתמודדות בשידוכין לאשה · ב. תופעת צער "האשליה" בזיווג
תּוֹפָעָה נוֹסֶפֶת רוֹאִים אָנוּ בְּהַנְהָגַת ה', וְהִיא "הָאַשְׁלָיָה", כְּלוֹמַר, פְּעָמִים שֶׁהַשִּׁדּוּךְ הַמֻּצָּע נִרְאֶה מַתְאִים, הַפְּגִישׁוֹת מִתְקַדְּמוֹת, וְלִפְעָמִים אַף נֶעֱרָךְ "ווֹרְט", וְלִפְעָמִים אַף יָתֵר מִכָּךְ, נֶעֱרָךְ אַף "אֵרוּסִין", וּלְצַעֲרֵנוּ לִפְעָמִים אַף לְאַחַר קְבִיעַת הַחֲתֻנָּה וַחֲלֻקַּת הַהַזְמָנוֹת... וְאָז מִתְפּוֹצֵץ הַכֹּל... וְכָאן הַשְּׁאֵלָה הֵיאַךְ לְהִתְיַחֵס לְכָךְ בִּרְאִיָּה שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁכֵּן הַלֵּב מִתְכַּוֵּץ מִקֹּשִׁי וּמִתְּמִיהָה לָמָּה עָשָׂה לִי ה' כָּכָה, לָמָּה נָתַן לִי לִחְיוֹת בְּאַשְׁלָיָה שֶׁהִנֵּה וּכְבָר גָּמַרְתִּי מִתְּלָאַת מְצִיאַת הַזִּוּוּג, וְהִנֵּה אֲנִי כְּבָר אַחֲרֵי הַכֹּל, וְאָז בָּאָה הָאַכְזָבָה, הֲלֹא הָיָה עָדִיף שֶׁלֹּא הָיָה מַתְחִיל שִׁדּוּךְ זֶה, שֶׁכֵּן מֵאַחַר וְלֹא יָצָא שִׁדּוּךְ זֶה לְפֹעַל הֲרֵי שֶׁמֵּעִקָּרָא לֹא הָיָה זֶה הַזִּוּוּג, וְלָמָּה אִם כֵּן עָשָׂה ה' כָּכָה שֶׁיַּתְחִיל הַדָּבָר בָּאֹפֶן הַיָּפֶה וְהַמְשַׂמֵּחַ, וּלְאַחַר שֶׁחַשְׁתִּי מְאֻשֶּׁרֶת בָּאָה הָאַכְזָבָה.
וּרְאִי לְעֵיל בְּפֶרֶק א' אוֹת יט - כ הַבְהָרָה בְּצֵרוּף סִפּוּר נִפְלָא וּמֶסֶר לְסִבַּת הַנְהָגַת ה' בְּהַנְהָגַת הָ"אַשְׁלָיָה".
וְקִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא, יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ב' הַנְהָגוֹת בִּנְתִינָתוֹ מַתָּנוֹת לִבְנֵי אָדָם, הַנְהָגָה אַחַת הִיא לָתֵת מַתָּנָה גְּמוּרָה לָאָדָם, וְכַאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ לְאָדָם זֶה שֶׁפַע מְסֻיָּם מַעֲנִיק לוֹ אֶת אוֹתוֹ שֶׁפַע שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לִבְרָכָה וּלְהַצְלָחָה.
וּפְעָמִים שֶׁמִּלְּכַתְּחִלָּה נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתָּנָה לָאָדָם לֹא כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁאֵר אֶצְלוֹ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לוֹ מַה לָּקַחַת מִמֶּנּוּ, וּבְזֶה לְכַפֵּר עָלָיו "כֹּפֶר נֶפֶשׁ", "פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ", וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה מַה לָּקַחַת מֵאָדָם זֶה לְכַפֵּר עָלָיו, מִלְּכַתְּחִלָּה נָתַן לוֹ דָּבָר זֶה עַל מְנָת שֶׁיּוּכַל לְקַחְתּוֹ מִמֶּנּוּ, וּלְכַפֵּר עָלָיו בְּזֶה. וּרְאִי שָׁם שֶׁהִסְבַּרְנוּ זֹאת בַּאֲרוּכָה.