פרק א' - דעו והאמינו בכחכן! · ט. סיפור נפלא להמחשה
וְנַמְחִישׁ זֹאת בְּסִפּוּר שֶׁאֵרַע לִפְנֵי כְּ - 150 שָׁנָה.
בַּזְּמַן הַהוּא הַפַּעַר בֵּין הַכַּפְרִי לָעִירוֹנִי הָיָה פַּעַר גָּדוֹל, שֶׁכֵּן לֹא הָיוּ כְּלֵי תִּקְשֹׁרֶת, וְלָכֵן הַדָּר בָּעִיר הָיָה יוֹתֵר מוּדָע לַחֲדָשׁוֹת מֵאֲשֶׁר הַכַּפְרִי הַמְרֻחָק, וּמִלְּבַד זֹאת צוּרַת הַחַיִּים שֶׁבֵּין הַכַּפְרִיִּים לָעִירוֹנִיִּים הָיְתָה שׁוֹנָה לַחֲלוּטִין, הָעִירוֹנִיִּים הָיוּ יוֹתֵר "אֶלֶגַנְטִים" לְעֻמַּת הַכַּפְרִיִּים שֶׁהָיוּ מְגֻשָּׁמִים וְגַסִּים.
כַּפְרִי אֶחָד, שֶׁהָיָה לוֹ בַּכְּפָר מֶשֶׁק פּוֹרֶה, הֶחְלִיט לִקַּח כַּמָּה יְמֵי נֹפֶשׁ וְלִנְסֹעַ לָעִיר לֵהָנוֹת מֵהַחַדְשָׁנוּת שֶׁהִתְחַדְּשָׁה שָׁם.
נָסַע לָעִיר וּצְרוֹרוֹ בְּיָדוֹ, שׁוֹאֵל הוּא לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָעִיר, מֶה חָדָשׁ בְּעִירְכֶם שֶׁאֶפְשָׁר לֵהָנוֹת בּוֹ כְּתַיָּר הַבָּא לֵהָנוֹת מִשַּׁעֲשׁוּעֵי הָעִיר,
הֵשִׁיב לוֹ הָעִירוֹנִי:
לְמַזָּלְךָ לֹא מִזְּמַן הִתְחַדְּשָׁה בְּעִירֵנוּ "הָרַכֶּבֶת"...!
שׁוֹאֵל הַכַּפְרִי מַה זֶּה רַכֶּבֶת? הַאִם תּוּכַל לְתָאֵר לִי אוֹתָהּ?
הֵשִׁיב הָעִירוֹנִי:
רַכֶּבֶת, מֻרְכֶּבֶת מִכַּמָּה "חֲדָרִים" הַמְחֻבָּרִים זֶה לָזֶה, לְכָל חֶדֶר 4 גַּלְגַּלִּים, וּבַחֶדֶר הָרִאשׁוֹן יוֹשֵׁב נֶהָג, וּבְאֶמְצָעוּת מְנוֹעַ קִיטוֹר מַסִּיעַ אֶת כָּל הַחֲדָרִים בִּמְהִירוּת, וּכְשֶׁהִנְּךָ יוֹשֵׁב בָּרַכֶּבֶת אַתָּה נֶהֱנֶה, רוֹאֶה אַתָּה כְּאִלּוּ שֶׁהָעֵצִים וְהֶהָרִים זָזִים... מַשֶּׁהוּ פִּלְאִי שֶׁלֹּא רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ, כְּדַאי לְךָ לֵהָנוֹת, וְהִנֵּה שָׁם לְפָנֶיךָ מְקוֹם מְכִירַת הַכַּרְטִיסִים.
פּוֹנֶה הַכַּפְרִי לְמוֹכֵר הַכַּרְטִיסִים, וְלִשְׁאֵלָתוֹ לְהֵיכָן רְצוֹנְךָ לְהַגִּיעַ? מֵשִׁיב הַכַּפְרִי, תַּיָּר הִנְנִי וְאֵין לִי יַעַד מְסֻיָּם רַק לִנְסֹעַ מֵהַתַּחֲנָה הָרִאשׁוֹנָה וְעַד הָאַחֲרוֹנָה לֵהָנוֹת מִנְּסִיעַת הָרַכֶּבֶת.
מֵשִׁיב לוֹ הַמּוֹכֵר, אִם תַּיָּר אַתָּה בִּרְצוֹנִי לְיַדֵּעַ אוֹתְךָ בְּדָבָר נוֹסָף, לָאַחֲרוֹנָה יִחַדְנוּ קָרוֹן מְיֻחָד לְתַיָּרִים וּלְאַנְשֵׁי עֲסָקִים, קָרוֹן מְיֻחָד, כֻּרְסָאוֹת עוֹר, יֵשׁ שָׁם כִּבּוּד, אֶפְשָׁרוּת לִמְנוּחָה וְעוֹד, מַה שֶּׁנִּקְרָא "קָרוֹן רִאשׁוֹן".
שָׁאַל הַכַּפְרִי וּמָה הַתַּשְׁלוּם?
הֵשִׁיב לוֹ מוֹכֵר הַכַּרְטִיסִים: בַּקָּרוֹן הָרִאשׁוֹן הַמְּחִיר 200 שׁ"ח, וְאִלּוּ בְּיֶתֶר הַקְּרוֹנוֹת שֶׁהֵמָּה סַפְסְלֵי עֵץ פְּשׁוּטִים לַהֲמוֹן הָעָם - הַמְּחִיר 100 שׁ"ח.
מִיָּד שָׁלַף הַכַּפְרִי 200 שׁ"ח אַחַר הֱיוֹתוֹ תַּיָּר הֶחָפֵץ לֵהָנוֹת בְּנָפְשׁוֹ. יָשַׁב לוֹ הַכַּפְרִי בַּקָּרוֹן הָרִאשׁוֹן עַל כֻּרְסַת עוֹר נוֹחָה עִם שַׂקִּיוֹת הַנַּיְלוֹן שֶׁלּוֹ וּבְתוֹכָן יְרָקוֹת, פֵּרוֹת, בֵּיצִים קָשׁוֹת, וְכַיּוֹצֵא כְּדֶרֶךְ הַכַּפְרִיִּים.
הֵחֵלּוּ עוֹלִים לַקָּרוֹן עוֹרְכֵי דִּין, מְנַהֲלֵי בַּנְקִים, מְנַהֲלֵי עֲסָקִים, וְכָל אֶחָד כְּשֶׁרָאָה אֶת הַכַּפְרִי חִפֵּשׂ לוֹ מָקוֹם אַחֵר שֶׁכֵּן לֹא חָפְצוּ לֵישֵׁב בְּקִרְבָתוֹ שֶׁכֵּן לֹא סָבְלוּ אֶת הַפְּרִימִיטִיבִיּוּת וְהַבַּרְבָּרִיּוּת שֶׁל הַכַּפְרִיִּים.
לְבַסּוֹף עָלָה עוֹרֵךְ דִּין אֶחָד, וּבְלֵית בְּרֵרָה אַחַר שֶׁכָּל הַמְּקוֹמוֹת הָיוּ תְּפוּסִים הִתְיַשֵּׁב לוֹ לְיַד הַכַּפְרִי.
הַכַּפְרִי בִּתְמִימוּתוֹ וּבְהֶרְגֵּל חַיָּיו, הֵחֵל מְשׂוֹחֵחַ עִם הָעוֹרֵךְ דִּין בִּשְׂפָתוֹ הָעֲמָמִית, וּבְמַהֲלַךְ דִּבּוּרוֹ הָיָה שׁוֹלֵף מִשַּׂקִּיתוֹ מְלָפְפוֹן "לֹא קָטָן" וְהֵחֵל נוֹגֵס בּוֹ בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל וּבְפֶה פָּתוּחַ, וּלְאַחַר מִכֵּן שׁוֹלֵף עַגְבָנִיָּה גְּדוֹלָה וּבְנָגְסוֹ בָּהּ מַשְׁפְּרִיץ לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ...
הָעוֹרֵךְ דִּין נַפְשׁוֹ קָצָה, וְלֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ בִּנְסִיעָה זוֹ וְהֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה...
פָּנָה הָעוֹרֵךְ דִּין לְאוֹתוֹ כַּפְרִי, אָמַר לוֹ, יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁהִנְּךָ יוֹשֵׁב בְּקָרוֹן שֶׁמְּחִירוֹ כָּפוּל מֵהַקְּרוֹנוֹת שֶׁבִּפְנִים, הֵשִׁיב לוֹ הַכַּפְרִי, אָכֵן יוֹדֵעַ אֲנִי, וְשִׁלַּמְתִּי עַל כַּרְטִיס לַ"קָּרוֹן הָרִאשׁוֹן".
הַרְאֵה לִי אֶת כַּרְטִיסְךָ בְּבַקָּשָׁה - בִּקֵּשׁ הָעוֹרֵךְ דִּין בְּיָדְעוֹ שֶׁכַּפְרִי זֶה לֹא יוֹדֵעַ קְרוֹא וּכְתוֹב.
הֵצִיץ בַּכַּרְטִיס בְּהַצָּגַת בֶּהָלָה וּפָנָה לַכַּפְרִי בִּדְאָגָה כִּבְיָכוֹל, שְׁמַע, כַּרְטִיס זֶה מְזֻיָּף... שֶׁכֵּן מוֹכְרִים פֹּה גַּם גַּנָּבִים שֶׁבְּיָדָם כַּרְטִיסִים מְזֻיָּפִים, דַּע, עוֹד מְעַט יַעֲלֶה "מְבַקֵּר", וּכְשֶׁיִּרְאֶה כַּרְטִיס זֶה בְּיָדְךָ תּוּבַל לַחֲקִירָה מֵהֵיכָן הַכַּרְטִיס וְאַף תָּאֳשַׁם בְּמַעֲשֵׂה מִרְמָה...
הַכַּפְרִי הַתָּמִים נִבְהַל, וְשָׁאַל אֶת "אִישׁ מַצִּילוֹ" וּבְכֵן מָה אַתָּה מַצִּיעַ לִי לַעֲשׂוֹת? הֵשִׁיב לוֹ הָעוֹרֵךְ דִּין, שְׁמַע בְּקוֹלִי וְתִנָּצֵל.
טֹל אֶת כָּל חֲפָצֶיךָ, עֲבֹר לַקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן, תִּתְחַבֵּא שָׁם מִתַּחַת הַסַּפְסָל, כַּסֵּה עַצְמְךָ בִּשְׂמִיכָה וְכַיּוֹצֵא עַד שֶׁיֵּרְדוּ כֻּלָּם מֵהָרַכֶּבֶת...
מִיָּד רָץ הַכַּפְרִי הַתָּמִים וּבְבֶהָלָה אָרַז אֶת כָּל חֲפָצָיו, עָבַר לַקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן, נִדְחַף תַּחַת הַסַּפְסָל, כִּסָּה עַצְמוֹ, וְכָךְ יָשַׁב לוֹ שָׁם.
בֵּינְתַיִם עָלָה "מְבַקֵּר", נִגַּשׁ מִקָּרוֹן לְקָרוֹן, וּבְהַגִּיעוֹ לַקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן רָאָה "מַשֶּׁהוּ זָז"... הֵבִין שֶׁמְּדֻבָּר בְּגַנָּב שֶׁעָלָה לְלֹא תַּשְׁלוּם וְהִתְחַבֵּא שָׁם, מִיָּד בָּעַט בּוֹ, וְקָרָא: צֵא גַּנָּב...!
יָצָא הַכַּפְרִי מְבֻיָּשׁ וּמְבֹהָל, מִיָּד תְּפָסוֹ הַמְבַקֵּר וְשָׂם אֲזִקִּים לְיָדָיו וּלְקָחוֹ לַחֲקִירָה. כְּשֶׁרָאָה הַכַּפְרִי שֶׁכָּלְתָה אֵלָיו הָרָעָה הֵחֵל בּוֹכֶה וּמְסַפֵּר אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה, בֵּינְתַיִם כְּבָר יָרְדוּ כָּל הַנּוֹסְעִים, וְכַפְרִי זֶה לֹא זָכָה לֵהָנוֹת אֲפִלּוּ כְּאַנְשֵׁי הֶהָמוֹן, אֶלָּא יָשַׁב טָמוּן וּמְכֻסֶּה תַּחַת הַסַּפְסָל מֶשֶׁךְ כָּל זְמַן הַנְּסִיעָה.
וְהֵחֵל מְסַפֵּר הוּא לַמְבַקֵּר, אֲנִי כְּתַיָּר, קָנִיתִי כַּרְטִיס בְּ - 200 שׁ"ח לַ"קָּרוֹן הָרִאשׁוֹן", וְיָשַׁב לְיָדִי אָדָם חָשׁוּב וְאָמַר לִי שֶׁכַּרְטִיסִי מְזֻיָּף, וְעָלוּל אֲנִי לְהִסְתַּבֵּךְ, וְלָכֵן יָעַץ לִי לְהִכָּנֵס פְּנִימָה וּלְהִתְחַבֹּאת...
מִיָּד אָמַר לוֹ הַמְבַקֵּר, בֶּאֱמֶת קָנִיתָ כַּרְטִיס בְּ - 200 שׁ"ח, וּבְכֵן אִם כֵּנִים דְּבָרֶיךָ הַרְאֵהוּ לִי, בִּרְעָדָה שָׁלַף הַכַּפְרִי אֶת כַּרְטִיסוֹ לַמְבַקֵּר, מִסְתַּכֵּל הַמְבַקֵּר בְּכַרְטִיס וְרוֹאֶה לְפָנָיו כַּרְטִיס מְצֻיָּן הַמַּתְאִים לַקָּרוֹן הָרִאשׁוֹן, מִיָּד הֵבִין הַמְבַקֵּר מַה קָּרָה כָּאן, וְשִׁחְרְרוֹ לְאוֹתוֹ מִסְכֵּן לְנַפְשׁוֹ.
עַד כָּאן הַסִּפּוּר.
נָשִׁים יְקָרוֹת, לְאוֹתוֹ כַּפְרִי מִסְכֵּן דּוֹמוֹת לֹא מְעַט מִנְּשׁוֹת עַמֵּנוּ, יֵשׁ לָנוּ הֲרֵי כִּבְנוֹת מְלָכִים אֶת הַכַּרְטִיס לַקָּרוֹן הָרִאשׁוֹן הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לְבוֹרֵא עוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁמַּכְרִיז מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּאָזְנֵינוּ (דברים ד, ז)" "כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו".
כְּלוֹמַר, דְּעוּ עַם יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר לַה', אַתֶּם בַּקָּרוֹן הָרִאשׁוֹן הֲכִי קְרוֹבִים לַה'.
אוּלָם הַיֵּצֶר הָרָע מְנַסֶּה לְטַשְׁטֵשׁ לָנוּ אֶת זֶהוּתֵנוּ וְיִחוּסֵנוּ הָאֲמִתִּי, וּמְשַׁקֵּר אוֹתָנוּ לַחֲשֹׁב, בַּמָּה אָנוּ חֲשׁוּבִים וּמְיֻחָסִים, הֲלֹא אֵין בֵּינֵינוּ וּלְאֻמּוֹת כְּלוּם, וּבְכָךְ מְפַתֶּה אוֹתָנוּ לְהִדָּמוֹת לָהֶם, בַּלְּבוּשׁ, בַּשָּׂפָה, בְּהַנְהָגַת הַחַיִּים, בְּמוֹתָרוֹת הַחַיִּים, וּמַה נְּקַבֵּל מִזֶּה? שֶׁנֵּרֵד "תַּחַת הַסַּפְסָלִים", לַמְּקוֹמוֹת הַיְרוּדִים וְהַשְּׁפָלִים בְּיוֹתֵר, וְלֹא נֵהָנֶה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֲפִלּוּ כַּגּוֹיִים, שֶׁכֵּן לַגּוֹיִים נִתַּן עוֹלָם הַזֶּה וְיֵשׁ סִכּוּי שֶׁיֵּהָנוּ בּוֹ, יְהוּדִי לֹא נִתַּן לוֹ עוֹלָם הַזֶּה כְּתַכְלִית, וְאִם לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְצֹרֶךְ עוֹלָם הַבָּא, לֹא יְהֵא לוֹ לֹא עוֹלָם הַזֶּה וְלֹא עוֹלָם הַבָּא, גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה יִסְבֹּל מְרוֹרוֹת, הָעוֹלָם יִבְגֹּד בּוֹ, צִפִּיּוֹתָיו יִתְאַכְזְבוּ, אֶת תִּקְווֹתָיו יִשָּׂאֵם הָרוּחַ, וּלְעוֹלָם נַפְשׁוֹ תָּחוּשׁ מְצוּקָה וּמַחְסוֹר, אַחַר שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ תַּכְלִיתוֹ, וּלְצֹרֶךְ עוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְאוּמָה.