חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי אפרים נבון
פרק א · הלכה יד
נדר בנזיר ואמר לא הייתי יודע שהנזיר אסור ביין כו' עד וכבר בארנו שאפי' לא נדר אלא מאחד מהם אסור בכולן. נ"ב אע"ג דלשון כולל הוי והאומר פת סתם הרי זה אסור בפת שעורים אע"ג דבלבו היה לפת חטים כיון דהוי לשון כולל שאני הכא משום דלא היה יודע ומ"ש איצטריך לטעם דאפילו לא נדר אלא מאחד מהם אסור בכולן:
עוד שם בכ"מ וז"ל וי"ל דכיון דמתני' סתמא מתנייא משמע דבכל גוונא [אסור] אפי' אם בא לפני חכם ע"כ. נ"ב צריך ישוב מאי דקאמר בגמרא לרבנן אי מתשיל אחדא משתרי לכולהו וגם דברי הראב"ד ז"ל צריכים ישוב דמה חילוק יש בין רישא לסיפא לפי מ"ש הוא בהשגות בסמוך: