חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי אפרים נבון
פרק יג · הלכה ב
בכ"מ ז"ל וכיצד מפר אומר מופר וכו' עד דלפ"ז ענין התרת חכם אינו אלא הוראה וכו'. כלומר שהחכם מתיר את האיסור ולפיכך אומר אין כאן נדר כלומר אין כאן איסור אבל הבעל אינו יכול להתיר את האיסור אלא שמבטל הנדר והדיבור שאמרה כאילו לא אמרה כלל ולפיכך אין זה נדר משמעו שאין זה איסור ולא אמר כלום, אמר אין נדר זה כלום משמעו שאין הדיבור שאמרה כלום ודלא כהב"י:
עוד בכ"מ שם אבל דעת הרא"ש בפסקיו ס"פ נערה מאורסה דחכם עוקר הנדר מעיקרו לגמרי והבעל אינו מפר אלא מכאן ולהבא הלכך אם עברה על נדרה ואח"כ הפר לה בעלה לוקה מה שאין כן בחכם ע"כ. וצ"ע דבפי"ב כתב הרמב"ם ג"כ דאם נדרה ועברה על נדרה קודם שיפר אע"פ ששמע בו ביום והפר לה ה"ז חייבת מלקות: