חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי אפרים נבון
פרק ח · הלכה טו
השכיר לו בהן מקום ששוה שכרו וכו'. נ"ב נראה דוקא בשכירות קרקע כיון דשוה כל כסף דמטעם זה אין אונאה לקרקע אמרינן סביר וקביל אותו בד' אבל אם מכר לו חפץ ששוה שנים בד' לא אמרינן סביר וקביל בד' אלא מתנה הוא דמחל לו הב'. וכן נראה מפרק הספינה גבי מכר לו את הצמד לא מכר את הבקר: