אור ברסלב

חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי אפרים נבון

פרק יב

פרק יא

הלכה א

כתב הכ"מ ז"ל כיצד היא הנגיעה שאוסר בה הכותי וכו' עד י"ל דשלא נאסר היין שכתב שפיר משמע דלא נאסר בהנאה וכו'. נ"ב כן נראה ממ"ש בסמוך דין ב' הגביה ולא שכשך ולא נגע מותר משמע הא אם נגע אסור:
באותו דין כתב הכ"מ ז"ל וכן אם אחז כלי פתוח של יין עד מ"ש בסוף לשונו כלומר דכשניתז מן היין הוי כחו דנפיק אבראי ע"כ. נ"ב אי מדין כחו הוא דאסור מאי דלגואי לא מיתסר אלא בשתיה לדעת הראב"ד ז"ל והרמב"ם אסרו בהנאה:

הלכה ט

כתב הרמב"ם ז"ל וז"ל כותי שנפל לבור של יין וכו' עד ה"ז מותר בהנאה וכו'. נ"ב זה תימה דאפילו בשתיה יהיה מותר דהוה נגיעה ע"י ד"א שלא בכונת מגע:

הלכה י

בכ"מ. כתב הראב"ד וכו'. נ"ב הרשב"א בת"ה כ' משם הראב"ד ז"ל דאסור בהנאה:

הלכה יז

כתב הל"מ במ"ב באמצע לשונו ושאר בעינן דרך עקלתון וכו'. נ"ב לא ידעתי מי הגיד לו דבשאר בעינן דרך עקלתון:

הלכה כט

כתב מרן ז"ל בכ"מ וז"ל מקום שהיו רוב מוכרי יין וכו' עד אבל היין עצמו אסור כיון שרוב העיר היו כותים וכו'. נ"ב אבל עדיין קשה דחבית שצפה בנהר דאם נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל דאין מותרת אלא בהנאה ואמאי אינה מותרת גם בשתיה:
באותו דין חבית שפתחוה וכו' כתב הל"מ ז"ל במ"ב דפתחין לשם ממונא וכו'. נ"ב היינו דוקא במקומות שהיו מטמינים הממון בתוך היין:

תוכן העניינים

חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה