חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות טומאת מת· רבי אפרים נבון
פרק א · הלכה טו
כתב הבכ"מ המת אינו מטמא עד שתצא נפשו וכו' עד אבל בכל השנים משמע דסגי למליקה ומדקאמר ולא פליגיתו משמע דמאן דאמר הותזו ממש בחתיכת שני הסימנים סגי וכו' ע"כ. נ"ב לק"מ דאינהו איירי בשחט נמי רוב בשר ומפרקת כמ"ש הרשב"א בחידושיו דהא בהבדלת העוף קאמרי ולכ"ע צריך הוא לחתוך מפרקת ורוב בשר ורבינו לא איירי אלא בשחט הסימנים לבד בלא רוב בשר ראיה לזה דהא כתב אחר כך נשברה מפרקתו ורוב בשרה ה"ז מטמא ופסק רבינו כזעירי ושמואל: