חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות אישות· רבי אפרים נבון
פרק ד
הלכה ז
כתב הרב בכ"מ בסוף הלשון. ואני אומר שאין כאן תמיהא כלל דנבונת לחש דקאמר היינו לומר שהיא חריפה לפי שנותיה ומ"מ כיון שהיא פחותה מבת שש חזקה על הרוב שאינה יודעת לשמור קדושיה ע"כ. נ"ב מדברי רבינו פי"א מהל' גירושין הל' ז' אין נראה כן:
הלכה כ
כתב הכ"מ המקדש את האשה וכו' או לתוך חצרה כו'. לכאורה נראה דלתוך חצרה מקודשת אפילו אינה משתמרת ואינה עומדת בצדה וכו' עד וכך הם דברי ה"ה ע"כ. נ"ב זה אינו דהרב המגיד ז"ל לא כתב אלא דעדיפי קידושין מגט ולא בעינן עומד בצדו אבל חצר המשתמרת בעינן:
הלכה כא
כתב ה"ה ז"ל היתה עומדת ברשות של שניהם וכו' עד שאע"פ שבמקח וממכר אין חצר של שניהם קונה מזה לזה וכו' יש לחוש שמא הוא משאיל לה זכותו ע"כ. נ"ב דברים אלו צ"ע דאפילו אם פירש ואמר שהוא משאיל לה זכותו במאי קנאתו אותו הזכות: