חידושים ומקורים מבעל מנחת חינוך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי יוסף באב"ד
פרק ד
הלכה ב
אין העיר נעשה עיר הנדחת. נ"ב מבואר בש"ס דויצאו הן ולא שלוחן והר"מ אינו מביא זה:
הלכה ז
נכסי הצדיקים. נ"ב עיין בש"ס דף קי"ב מבואר דמלבושים של הצדיקים אינם נשרפים דלא הוי בכלל שלל. אך של רשעים כיון דנהרגים המלבושים ג"כ בכלל שלל ע"ש:
הלכה יב
בהמה של עיר הנדחת שנשחטה אסורה בהנאה. נ"ב השמיט הר"מ האיבעיא בש"ס אם שחט בהמה של עיר הנדחת אם טיהרה מידי נבלה ואסיקנא בתיקו א"כ מטמאה מספק וצ"ע על השמטת הרמב"ם ז"ל. וגם בהלכות אה"ט לא הביא דין זה. והמרשים בש"ס הרשים האיבעיא זו דמבואר כאן. ובאמת כאן מבואר לענין הנאה אבל לא לענין טומאה וצ"ע:
בא"ד הרי הוא מכלל שללה ואסור. נ"ב היינו אפילו בצדקניות וע"ש בש"ס דוקא דתלי בסיכתא אבל אם מחוברין בגופה הו"ל בכלל מלבוש ואינן נשרפין בצדקניות. וקצ"ע על רבינו שלא ביאר זה: