אור ברסלב

חידושים והגהות הגרי"ב על משנה תורה, הלכות תשובה· רבי ישעיה פיק ברלין

פרק ז · הלכה ד

פרק ז

הרמב"ם פ"ז מהל' תשובה דין ד' אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד וכו'. וכתב הכ"מ מימרא דר' אבהו וכו' קצת צריך ביאור דהא ר' יוחנן רביה דר' אבהו פליג עליו כמבואר ברכות ל"ד. וסנהדרין צ"ט. וס"ל דמעלת הצדיקים גדולה מבעלי תשובה. ויש ליישב עפמ"ש תוס' ר"ה ל"ד ד"ה לדידי וכו' דקי"ל כר' יוחנן לגבי רב ושמואל וכו'. ומיהו כיון דר' אבהו פליג היה קצת נראה לפסוק כמותו דהוא בתראה וכו'. ובתוס' ביצה ט'. ד"ה גלגל וכו' כתבו דהלכה כרבה נגד אבוה דשמואל משום דרבה בתראה. וכ"כ עוד בע"ז ע"ב ד"ה אמר וכו' פסק רש"י כרב הונא מדסבר רב חסדא כוותיה אבל ר"ת פסק אע"ג דר"ח ס"ל דניצוק חיבור מ"מ הא רב ששת דבתראה הוא טפי אמר דניצוק אינו חיבור וכו'. איברי תוס' ברכות ל"ט כתבו ד"ה מברך וכו' ע"כ פירש ר"ת וכו' וכן הלכה כר' יוחנן דהא רב ור"י הלכה כר"י ור"ש לגבי רב הונא שהיה תלמידו של רב דדוקא באמוראי בתראי אמרינן הלכה כבתראה עכ"ל, וצ"ע. [עוד איכא למידק בתוס' דברכות דמנ"ל דרב הונא דהכא היינו תלמידו של רב הלא כתבו תוס' בגיטין י"א וכ"כ בחולין י"ג דתרי רב הונא הוו ואחד היה גדול משמואל ע"ש, וא"כ דילמא רב הונא דהכא בברכות היינו ר"ה הגדול. [וקצת זכר לדבר דהקדימו הש"ס לר"ה קודם ר' יוחנן בסוגיין דהכא אמר ר"ה מברך על הפתיתין וכו' ור' יוחנן אמר שלימה מצוה וכו']. וז"ל הכ"מ פ"א מה' ברכות דין ח' ד"ה כל הברכות וכו' אמר רב וכו' ור' יוחנן אמר וכו' ורב ששת אמר וכו', ובגביל לתורא פסק הרמב"ם כרב ששת דבתראה הוא וכ"פ הרי"ף והרא"ש ז"ל. [משמע מדבריו דהלכה כבתראה אפילו נגד רבים שהרי רב ור' יוחנן פליגי וכו' דבגביל לתורא הוי הפסק דלא כרב ששת, ולגירסת הרי"ף דגריס ורב ששת אמר וכו' דאר"י אמר שמואל אסור לאדם שיטעום וכו' י"ל דרב ששת ור"י אמר שמואל הוו ג"כ רבים דהיינו מדאסר לאדם שיטעום כלום וכו' להכי לא הוי הפסק. אכן לפי גרסת הכ"מ ור"ש אמר וכו' דאמר ר"י אמר רב וכ"א לפנינו בגמרא וכן בהרא"ש דאמר ר"ה אמר רב אסור לאדם וכו' וא"כ חזינן דאע"ג דרב גופיה אמר אסור לאדם וכו' אפ"ה ס"ל לרב דגביל לתורא הוי הפסק אלמא ע"כ דלשיטת רב אינם תלוים זה בזה וכן מצינו למימר לר' יוחנן. וא"כ השתא הוי רב ששת יחידאי ואפ"ה פסק הרמב"ם כוותיה דר"ש משום דבתראה הוא] וזה שסיים הכ"מ וכן פסקו הרי"ף והרא"ש. עיינתי ולא מצאתי שום הכרעה בהם אלא שהעתיקו שלש דעות הללו בשם אומרם. אבל לא כתבו שום רמז דהילכתא כמאן]. והנה לפמ"ש הה"מ בפ"ח מהל' שבת סוף דין ה' דפוסק הרמב"ם כאביי נגד רבה רבו ואפילו להקל ע"ש, ובעי עיונא במ"ש הה"מ בפי"ח מהל' שבת דין כ"ד דהרמב"ם פוסק כרבה להחמיר אע"ג דאביי וגם רבא חלוקים עליו אפ"ה פסק כרבה דהוה רבם של אביי ורבא. ודע שהכ"מ פ"ד מהל' תפילין דין ט"ו כתב בתוך האריכות בזה ועוד דרמי בר יחזקאל ור' יוחנן כר' יוחנן נקטינן דלא עדיף רמי מרב ושמואל רבותיו דהילכתא כר' יוחנן לגבייהו ע"כ. הרי דס"ל דבדורות קמאי אין הלכה כתלמיד נגד רבו וגם לא כבתראי נגד הקודמים. תו כתב הכ"מ בפ"ו מהל' בכורים דין ו' אליביה דהרמב"ם בזה דודאי כר' חייא קי"ל לגבי דר' אסי והא רביה דרבא הוא ואין הלכה כתלמיד נגד הרב. והה"מ פי"ד מהל' שבת דין כ"ב והלכה כאביי נגד ר' יוחנן. עוד שם בהה"מ בפ"ד מהל' יום טוב דין כ"א כרבא נגד שמואל, עוד שם בפ"ג מהל' מלוה ולוה דין י"ד כאביי לגבי רב. וע' בכ"מ פ"ו מהל' נדרים דין ט"ו ובפ"ה מהל' רוצח דין יו"ד. [שוב מצאתי מקצת דברים הנ"ל בספר יד מלאכי הנדפס מחדש ומחברו נפלא בבקיאות]:

תוכן העניינים

חידושים והגהות הגרי"ב על משנה תורה, הלכות תשובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה