חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק י · הלכה ה
הורי ריבר"ב בעכברא חד לאלף אמר ר' אבהו חשבית יתי' קרוב למאתים ר' אבהו בשם ריבר"ח רובע ציר בסאתים ציר ואין דג טהור מציל ר"א בשם רשב"ח רובע ציר בסאתים דגים וציר אתא עובדא קומי ר' יאשי' והורה כן. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק וה"פ א"ר אבהו חשבית יתי' זהו התחלת ענין וקאי על המתניתין דר' יהודה ס"ל רביעית בסאתים ע"ז אמר ר' אבהו חשבית יתי' קרוב למאתים ר"א בשם ריבר"ח רובע ציר בסאתים ציר ופריך הגמ' על הא דקאמר ר"א בשם ריבר"ח בסאתים ציר דמחדש דהסאתים יהיו ציר ולמה לנו ציר והלא דג טהור ג"כ מציל והיינו דקפריך ואין דג טהור מציל בתמי' ע"ז קאמר ר"א בשם רשב"ח לא כדקאמר ר"א בשם ריבר"ח בסאתים ציר אלא רובע ציר בסאתים דגים וציר דאף הדגים מסייעין לבטל [ובשנו"א כתב גי' אחרת וכתב בס' מעיני הישוע' שמצא כתוב בכתבי תלמיד החסיד זי"ע גירסא אחרת רובע ציר בסאתים ציר שאין דגים מציל עכ"ל ז"ל ובאמת בכי"ק ממש מפורש כמו שכתבנו]:
אתא עובדא קומי ר' יאשי' והורי כן. דאף הדגים מצטרפין ותני כן ר"ל דאף הדגים מצטרפין בד"א בזמן ששולה ראשון ראשון ומניח לפניו אבל אם הי' שולה ראשון ראשון ומניח לאחריו אפילו יותר מכסדר הזה מותר כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק כיון ששולה מן הים ומניח לאחריו יש לומר שהיו כמה דגים טהורין אלמא דהדגים מצטרפין:
ע"י עילה. ר"ל הא דמקילינן דתלינן שהי' כמה דגים טהורין הוא משום דבאמת משורת הדין א"צ סאתים וא"צ לשיעור הזה וחומרא בעלמא היא ומ"מ עילה בעלמא לתלות עליו צריך לזה וע"כ אם הניח לאחריו כיון שיש עלילה לתלות תלינן אבל לא זהו העיקר ההיתר וכן איתא בירושלמי רפ"ד דדמאי דע"פ הדין מותר ורק צריך דבר מה לתלות ותלינן אפילו בעילה כל דהו ועיין בשנו"א ז"ל שם וכן איתא כה"ג בירושלמי בפ"ב במס' ע"ז ה"ט דצוה רבי לבדוק רק חבית אחת ונמצא שהראשים והשזרות קיימין והתיר את כל הג' מאות חביות ריב"א אמר ר"א מקשי לא מסתברא דאותה החבית יהיה מותרת ושאר החביות יהיו אסורות אלא ע"י עילה פי' דלפיכך צוה לפתוח חבית אחת לבדוק הוא רק שעשה עילה על מה לתלות כיון דמצד הדין א"צ כלל לחוש ורק דאנו מחמירין על כן בעילה כל דהוא מקילינן ע"ז מסיק שם וכן אותה הסוגיא כאן גבינתא איקלקלת פי' גבינתא הוא שם הנהר איקלקלת פי' שעבדו אותו שאל ר"ח לרבב"ז א"ל דבר של רבים אינו נאסר פי' דנהר שהוא מחובר אינו נאסר אלא משום דבנהר איכא חשש שמא תלשינהו גלי דלפעמים נתלש או שמא טפחינהו בידים כדאיתא במס' ע"ז דף נ"ט ע"א אך כיון דשל רבים הוא אינו נאסר כדאיתא בבבלי מים של רבים אינן נאסרין ואע"פ שדבר של רבים אינו יסוד גמור להתיר דלא שייך אין אדם אוסר דבר שאינו שלו אלא דווקא בשל חבירו אבל בדבר הפקר דלא הוי לא שנו ולא של חבירו אוסר אבל מכיון דע"פ הדין אין לנו למיחש שמא טפחינהו בידים רק חומרא בעלמא היא ע"כ סמכינן ע"י עילה דמים של רבים אינן נאסרים וסמכינן ע"י עילה זו דלא טפחינהו בידים וכמו כן גבי לוקח מע"ה בדמאי התירו משום כבוד שבת ורק ע"ז לא סמכינן אלא בצירוף דשאלה ואף דשאלה לבדלא מהני כדגרסינן שם ע"י עילה דבצירוף עילה כל דהו סגי וה"נ על המחובר לבד אין לסמוך דשמא טפחינהו בידים ועל דבר של רבים אין נאסר לבד לא סמכינן אלא ע"י צירוף סמכינן והעיקר דסמכינן משום שהוא מחובר ועל החשש דשמא טפחינהו בידים בצירוף עילה כל דהוא סגי וע"ז מסיק ר' יעקב בר זבדי וקאי שם על הא דקאמר ריב"א דר"א מקשו דלא מסתברא דאותה החבית תהא מותרת והשאר יהיו אסורין ולא סמך על צירוף עילה כל דהוא ע"ז קאמר ריב"ז דר' יצחק מקשי על קושי' דר' אסי ואילין אגרת לא גוים לוקס כתיב בהן ואת אמרת ע"י עילה וכא ע"י עילה כן הגי' במס' ע"ז הנ"ל פי' דאיתא במס' גיטין בירושלמי בפ"ק ה"א גוים לוקס כתיב בהן וע"כ צריך להכיר שמותן של עדים ומסיק דדי בחנות של ישראל אם נכתב הגט בחנות ישראל סמכינן ע"ז וקשה כיון שכתוב בהגט גוים לוקס האיך תסמוך על מה שנכתב בחנות ישראל אלא ע"כ דהעיקר סמכינן שהן ישראל מפני שרוב ישראל שבחו"ל שמותן כשמות עכו"ם רק ע"ז לבד היו מחמירין ע"כ צריך שיהא צירוף עילה כל דהו שיהי' נכתב בבהכ"נ או בחנות ישראל כמבואר במס' גיטין בירושלמי הנ"ל ע"כ קאמר ר' יצחק על קושית ר"א הא בגיטין בגוים לוקיס וכי לא סמכינן רק ע"י צירוף עילה כל דהוא כיון דלא הוי רק חומרא וה"נ מה שצוה רבי לפתוח חבית אחת והתיר כולם הוא לאו דזהו העיקר אלא דזה הוי לצירוף כל דהוא ופי' זה ברור בע"ה והירושלמי גרס כאן הסוגיא הזאת כמו בע"ז הנ"ל כדרך הש"ס הזה ועיין בתוס' הרי"ד:
סליק פירקא בסייעתא דשמיא: