חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק ט · הלכה ב
מע"ש בין דבר שזרעו כלה בין דבר שאין זרעו כלה נפדה בדמי אותה סאה. כן הגי' הגר"א ז"ל בכי"ק:
א"ר יוסי זאת אומרת היו לפניו מאה סאה העולות מתוך מאה סאה ואחת של חולין נתחלפו לו מותרות. פי' דגידולי תרומה יש להן הדין של סאה העולה מתוך מאה וכן איתא לעיל בפ"ו ה"א דגידולי תרומה לא דמי לסאה דימוע בפחות מק' אלא כסאה העולה מתוך מאה סאה וכשם שבגידולין אחת של חולין מתרת את כולן ותולין בכל כל אחת שהיא מן החולין כמו כן בסאה העולה מתוך מאה סאה ואחת של חולין ונתחלפו לו מותרות תמן אר"י סאה תרומה שעלתה מתוך מאה חולין כ"ש מבטלות אותה וה"נ גבי גידולי תרומה כן ליקט את הגינה של גידולי תרומה שהיה לו ונפל לתוכן חולין כ"ש מבטלין אותן:
כמו דר"י אמר תמן טוחן ומתיר. פי' דזה קאי על הסיפא בדבר שאין זרעו כלה אפילו ק' חולין ואחת תרומה הוי מדומע וקי"ל דמדומע פטור מן החלה וקאמר ע"ז ר' יוחנן דטוחן ומתיר המדומע מחלה והוא לעיל בפ"ד ובפ"ק דמס' חלה וכמבואר בדברינו לעיל בפ"ד דר' יונה ור' יוסי ס"ל אליבא דר' יוחנן דס"ל דטוחן ומתיר ואמרינן על כל ה' רבעים שנמצא בתוכם חלק תרומה וחסר לי' שיעורא דה' רבעים עכ"פ ס"ל לר"י דבמדומע פטור מן טבל דחלה ע"י שטוחן ומתיר וה"נ מכיון דהוי מדומע ואינו בטל משום מחובר ואפילו אם יתלוש במתכוין נמי אינו בטל אליבא דכמה תנאים עיין בשנו"א ז"ל א"כ הוי מדומע ואינו טבל לחלה ע"י טוחן ומתיר ע"ז פריך מאי דמיון הוא תמן בדר' יוחנן מזה ומזה עלה בידו ע"י טוחן ומתיר ואמרינן דחסר לי' שיעורא ברם הכא כל הטבל פי' טבל לחלה עלה בידו ע"ז משני הנ"מ שכל הטבל עלה בידו בשליקט מאחת אבל אם ליקט משתיהן פי' מכולם [דלא גרסינן משנים אלא משתיהן משמע דאיירי בדליכא רק שנים דאין נ"מ בין מאה ואחד בין שנים] שפיר אמרינן דמזה ומזה עלה בידו אבל אם ליקט מאחת אע"פ דהוי גם לו דין מדומע מ"מ חייב בחלה משום דגרסינן לקמן בפ"ק דחלה דספק דימוע חייב בחלה ר"ל אם ספק לנו אם יש שם תרומה או לא והוי ספק מדומע חייב בחלה דאמרינן דכל הטבל לחלה עלה בידו רק בדפשיטא לן דנמצא כאן חלק תרומה והוי מדומע רק דלא ידעינן אם יש בה' רבעים הללו שהוציא מתוכן חלק תרומה או לא אמרינן ע"י טוחן ומתיר דמזה ומזה עלה בידו וקמ"ל הכא דמותר לכתחלה לטחון ולהתירו מטבל דחלה משום דהוי מדומע מכבר כמו בדר' יוחנן ואע"פ דבדר' יוחנן כבר נתערב ואינו רק טוחן אבל לערב לכתחלה לפוטרו מטבל דחלה אסור אבל הכא מותר לערבו לכתחלה משום דכבר הוי מדומע במחובר והא דאיתא לעיל בגידולי תרומה אף דהוי מדומע מ"מ חייב בחלה ועיין לעילבפ"ו ה"א ובשנו"א ז"ל התם מיירי בדבר שזרעו כלה אבל הכא מיירי בדבר שאין זרעו כלה:
ר"א בשם ריב"ח עד כשעורין כדבר שזרעו כלה מכאן ואילך כדבר שאין זרעו כלה ריבר"ב בשם ריב"ח השום כשעורין לכל. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ופירושו מבואר דנ"מ בין ר"א בשם ריב"ח ובין ריבר"ב בשם ריב"ח בתיבת עד דר"א בשם ריב"ח מפרש עד כשעורין וריבר"ב בשם ריב"ח לא מפרש עד אלא השום כשעורין משום דר"א בשם ריב"ח מפרש כשעורין הוא לשיעורא דשעורה אם הגיע רק כשיעור שעורה הוי זרעו כלה מכאן ואילך פי' אם גדול יותר משעורה בשיעורא הוי כדבר שאין זרעו כלה וריבר"ב בשם ריב"ח לא מפרש עד שעורה ומכאן ואילך אינו כן כדאמר ר"א בשם ריב"ח אלא כשעורה הוי לכל פי' דדינו כמו שעורים דמין שעורים הוי דבר שזרעו כלה יותר מכל המינים כדפי' הרמב"ם ז"ל והוא ז"ל מפרש כריבר"ב בשם ריב"ח והר"ש ז"ל מפרש כר"א בשם ריב"ח ופירוש דריבר"ב בשם ריב"ח דכשעורים לכל ה"פ לכל בין שגדל כשעורה או פחות או יותר דלא תלי בגידולו אלא איך שיהיה מין השום בין בגדלו בין בקטנותו הוי כמין שעורין: