חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק ד · הלכה ד
אמר רבב"כ הפוחת אחד מעשרה לתרומה והוסיף אחד מעשרה תרומה. פי' בשנו"א ז"ל כגון דיש לו נ' סאה וצריך ליתן סאה והוסיף עשרה פי' דהוסיף עשירית סאה או פיחת עשירית סאה דבזה הפחת והתוספת שוין אבל לא בחולין פי' דאין הפי' הוסיף עשרה דתרם אחד מארבעים ופיחת עשרה שתרם אחד מששים דבזה אין הפחת והתוספת שוין כדמפרש האיך עבידא כלומר באיזה אופן לא יהיו שוין ומפרש דהוי יליף תרם חד מן חמשין כד דהוא תרם חד מארבעים מפסיד שיתא רובעין פי' דהוא קב וחצי כד הוא תרם חד משיתין מתגר ליה ד' רובעים פי' קב הכא את אמרת תרומתו תרומה פי' דוקא שהוסיף יותר מעשרה אז אין תרומתו תרומה משום שהפסידו קב וחצי אבל אם לא היה ההוספה באופן זה אלא שהוסיף יותר מקב תרומתו תרומה וכשפיחת יותר מעשרה הא לא פיחת אלא יותר מקב ומ"מ אין תרומתו תרומה וא"כ לענין תוספת את אמר תרומתו תרומה בקב ולענין פחת את אמר אין תרומתו תרומה בקב א"כ אין הפחת והתוספת שוין באופן זה ויקשה מתוספת אפחת א"ו דקאי על תרומה וה"פ פיחת עשרה כו' שהוסיף על הסאה חלק עשירית סאה או פיחת עשירית סאה ובזה תרווייהו שוין ע"ז קאמר ר"ח בריה דר"ה דז"א דלעולם פיחת והוסיף קאי אחולין ואי דקשיא לך למה בהוסיף רק קב הוי תרומתו תרומה ובפיחת קב אין תרומתו תרומה ז"א דבאמת לא דמי הפחת להתוספת דבהוסיף אם לא הוסיף רק קב ניחא ליה לבעה"ב אבל בשפיחת לא ניחא לבעה"ב דבשביל קב אחד יהי' מעין רעה ולא ניחא ליה בזה משא"כ בתוספת בקב אחד ניחא לי' רק בקב וחצי לא ניחא לי' כן מבואר בשנו"א ז"ל:
ר"ח בעי קומי ר"י תמן תנינן א"ל תן להן חתיכה כו'. פי' דקשיא למה שם בחתיכות קי"ל דבעה"ב מעל דנחשב על חתיכה אחת דעשה שליחותו והשאר השליח נתן בעצמו ולא נחשב שליח אבל עכ"פ על אחת נחשב שליח וא"כ ה"נ נימא דעל מה שבדעתו נעשה שליח ובשאר לא הוי שליח אבל עכ"פ מה שבדעת בעה"ב יהיה שליח ויהיה תרומה ע"ז משני תמן מחתיכה הראשונה נסתיימה שליחותו של בעה"ב פי' דהתם בחתיכות דיש לסיים באיזה חתיכה הוי שליח ובאיזה לא הוי שליח נסתיים החתיכה הראשונה דבה הוא שליח ברם הכא על כל חטה וחטה לא נסתיימה שליחותו של בעה"ב כן גי' השנו"א ז"ל ומפרש דלא נעשה שליחותו על כל חטה וחטה מהכרי עד שיגמור הפרשת כל הכרי ולאחר שנגמר ההפרשה על כל הכרי כבר שינה השליחות. ובירושלמי שת"י מוגה בכי"ק ברם הכא על כל חטה וחטה מקוימה שליחותו של בעה"ב פי' דעל כל חטה וחטה שנטלה להפרשה מקוים עלי' שליחותו של בעה"ב ולא יכול לסיים על איזה נתקיים שליחותו ועל איזה לא נתקיים שליחותו ע"כ כולן שוין ונתבטל כל השליחות משא"כ בחתיכה דאת יכול לסיים דנתקיים שליחותו של בעה"ב על חתיכה ראשונה אבל כאן אין כאן ראשונה ושני' דכולם שוין ומסיק מה נפיק מביניהון פי' מה נפק מזה התירוץ לענין דינא ומסיק היו לפניו ב' כריים כו' ובזה דמי להא דמעילה דמכרי האחד נסתיימה שליחותו דבעה"ב:
ר' ירמיה בשם ריב"א בשם רשב"ל אתיא דר"א כב"ש כמה דב"ש אומרים קדשו מדומעין כו' ע"ד דר"י ניחא אחד מעשרה שבו קידש לשם תרומה והשאר טבל טבול למעשרות לפום כן צריך מימר יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר למקום אחר ע"ד דחזקי' קשיא אחד מעשרה שבו קידש לשם תרומה והשאר טבל טבול לכל ותנינן יתר מכאן יעשנה תרומת מעשר למקום אחר ויעשנה תרומה על מקום אחר. כן הגי' הגר"א ז"ל בכי"ק בירושלמי שת"י וכן מוכרח הוא והפירוש לזה כבר מבואר אצלינו בתוס' הרי"ד בספ"ק דדמאי דחזקיה ור"י פליגי בפ"ק דמכילתין בנוטל ב' סאין על הפרשת תרומה על הכרי ולא חל התרומה רק על סאה אחת וס"ל לחזקיה דהוי תרומה וטבל מעורבין ור"י ס"ל דכל מה שנטל בידו לשם הפרשה אם לא נתקדש בקדושת תרומה נעשה מתוקן ע"י הפרשה מהסאה שהוי תרומה כמו הכרי דנעשה כאומר הר"ז תרומה על מה שבידו ועל הכרי עיי' בדברינו דמבואר כ"ז היטב לעיל בפ"ק ה"ב בפלוגתא דחזקיה ור"י והיינו דקפריך הכא בדר"א דס"ל דלא חל תרומה רק על אחד מעשרה א"כ לר"י השאר הוי חולין מתוקנין מתוקן מת"ג דכל מה שנטל בידו לשם הפרשה נעשה מתוקן כמו הכרי דהפרשה הוי עליו וגם על הכרי ע"כ השאר יעשה תרו"מ למקום אחר ולא ת"ג משום דמת"ג כבר אתוקן הוא אבל ע"ד דחזקי' דס"ל דאינו חל הפרשה עליו והוי תרומה וטבל מעורבין ונמצא דהשאר הוי ת"ג א"כ קשה למה נקט והשאר יעשנה תרו"מ למקום אחר יעשנו ת"ג על מקום אחר ומשני דסבר חזקי' כהדא דתני ר"ח דר"ח תני באמת יעשנו תרומה למקום אחר כגי' הגר"א ז"ל ועיי' בתוס' הרי"ד בספ"ק דמס' דמאי ותמצא מבואר היטב וקילורין לעינים בע"ה: