אור ברסלב

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שביעית· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי

פרק ח · הלכה א

פרק ח

א"ל והיתה שבת הארץ לכם לאכלה מיעוט מה מיעט אוכלי אדם שאין עושין מהן מלוגמא ולא מיעט אוכלי בהמה ר"י לא אמר כן אלא והיתה שבת הארץ לכם לאכלה מיעוט לך ולעבדך ולאמתך תהי' כל תבואתה לאכל מיעוט אחר מיעוט לרבות אוכלי בהמה שעושין מהן מלוגמא ופריך וריבה אוכלי אדם פי' אוכלי אדם ג"כ ומשני אמר רב מתני' דרבב"ח כל מדרש שאתה דורש ושובר מדרש הראשון אין זה מדרש כן גי' הגר"א ז"ל בשנו"א ז"ל וכן גרס מהרא"פ ז"ל פי' אם תדרוש לרבות גם אוכלי אדם א"כ מיעוט מאי אהני ליה וכדפי' הגר"א ז"ל בשנו"א ז"ל דהענין מיעוט אחר מיעוט לרבות הוא כגון הכא דהמיעוט הראשון ממעט מלוגמא ובא המיעוט השני למעט על המיעוט הראשון כלומר דלא מיעט המיעוט הראשון לגמרי אלא מיעט רק אדם לבד וממילא נתרבה בהמה ע"כ הוי מיעוט אחר מיעוט לרבות:

לא צורכה דלא גי' הגר"א ז"ל בכי"ק אוכלי בהמה מהו לעשות מהן צבועין לבהמה כמה דאת אמר כו' ודכוותה אוכלי בהמה שאין עושין מהם מלוגמא לבהמה עושין מהן צבועין לבהמה ומה שבינתים נמחק:

א"ר יוסי מפני מה אוכלי אדם עושין מהן צבועין לאדם כצ"ל ותיבת אין מיותר כן הוא הגי' בכ"י קדשו של הגר"א ז"ל:

תני המוכר מוכר לאוכלין כו' המוכר מוכר לעצים והלוקח לאוכלין פי' משך הלוקח לאוכלין וחישב עליהן לעצים אח"כ מה אנן קיימין אם בשנתן לו מעות ואח"כ משך דמי עצים נתן לו פי' דהאי בעיא הוא אם המוכר מוכר לעצים ודמי עצים ביד המוכר ע"כ גם הסחורה הוי לעצים ג"כ ביד הלוקח ויכול הלוקח לחשוב אח"כ על העצים ע"ז פריך אם בשנתן מעות ואח"כ משך א"כ המוכר קיבל המעות על עצים והוי דמי עצום ביד המוכר ואם בשמשך ואח"כ נתן מעות א"כ לא קני המוכר המעות עד לאחר המשיכה [עי' בתוס' ז"ל במס' ב"מ (דף מ"ג ע"א) עיי"ש] שנעשית אוכלין ביד הלוקח בשעת משיכה א"כ קיבל דמי אוכלין והוי דמי אוכלין בידו ומוקי בשנתן מעות ואח"כ משך ותליא בפלוגתא דר"י ורשב"ל דלמ"ד אין מעות קונות א"כ לא קני המוכר המעות עד לאחר המשיכה לאחר שנעשית אוכלין ביד הלוקח [עיין בתוס' במסכת ב"מ (דף מ"ג ע"א) עיי"ש] ונמצא דבשעת קנין המעות הוי דמי אוכלין בידו דמוכר דהא בע"כ נעשה אוכלין דהא לא כל הימנו כדאמר לעיל ולמ"ד דמעות קונות נמצא דקני המוכר המעות קודם משיכת הלוקח לאוכלין והוא מכר לעצים והלוקח חישב על אוכלין רק בשעת משיכה נמצא דמי עצים בידו ומכיון דדמי עצים בידו דמוכר ע"כ מהני גם המחשבה לעצים גבי לוקח אח"כ שיהא הסחורה ג"כ לעצים. העולה מתוך זה דאם כשהלוקח חישב לאוכלין עם המוכר לא מהני המחשבה אח"כ על עצים רק באם שדמי עצים הוא ביד מוכר אז אם כשחישב לאוכלין ונשאר במחשבה הזאת הוי אוכלין אבל אם יכול לחזור ולחשוב על עצים תלי במעות קונות או לא אם קונות המעות והמחשבה דלוקח על אכילה הוא לאח"כ בשעת משיכה נמצא דדמי עצים ביד המוכר וכיון דדמי עצים ביד המוכר מהני החזרה אח"כ אבל אם משיכה קונה ולא מעות וכשחישב בשעת משיכה על אוכלין הוי אוכלין בע"כ דהא כ"ז שהלוקח עומד במחשבה הזאת פשיטא דהוי אוכלין נמצא דקנין המעות שביד המוכר הוא לאחר משיכה והוי דמי אוכלין בע"כ ביד המוכר וע"כ לא מהני החזרה וע"כ מיבעיא לן אם דמי עצים בידו דמוכר אם דמי אוכלין:

תוכן העניינים

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה