חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שביעית· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק ג · הלכה ה
לא סוף דבר פי' לאו דווקא בשזעזעתן המחרישה אלא אפילו מחרישה עתידה לזעזען:
א"ר יוסי מתניתא אמרה כן פי' מילתא באנפי' נפשיה הוא דר"י קמ"ל דבברייתא אמרה כן באופן הזה ולא כמתניתן דידן דבמתניתן דידן תני אם יש שתים של משאוי שנים שנים הרי אלו ינטלו דסבירא ליה למתניתן דאפי' כל האבנים אין בהם משאוי שנים שנים מכל מקום כיון דנמצא שתים שיש בהם משאוי של שנים שנים בגללם ינטלו כולם כדפי' הרע"ב ז"ל אבל בברייתא פליגי וסבירא ליה דאם יש בכל אחד ואחד משאוי של שנים שנים דר"ל דבעינן בכל אבני השדה שיהא בו משאוי של שנים שנים ופליגי אמתניתן דידן כן למדתי מפי' מלאכת שלמה ז"ל:
ר' יעקב בר' בון בשם רשב"ל זאת אומרת אסור ללקט צרורות מתוך שדה חבירו דו מנכיש ויהיב עיסביה עליהן בירושלמי שת"י נמחק תיבת זאת אומרת והרב ר' ש' שירילו ז"ל מובא בספר מלאכת שלמה ז"ל מפרש דהאי בבא דגרגיר של צרורות קאי על כל השנים דאסור ללקט מתוך שדה חבירו ומשום דאל"כ מאי קמ"ל: