חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שביעית· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק ב · הלכה ד
נטעו ומת בנו מהו שמותר לקיימו תני ר' יעקב בר אביי דברדלי' נטעו ומת בנו אסור לקיימו ואתא כמ"ד מפני החשד אבל מפני הבינוי אב בנו בונה צ"ל מפני המינוי אב ובנו מונה פי' דאיכא פלוגתא בש"ס דילן ובירושלמי לקמן במס' תרומות (פ"ב) מפני מה בשביעית יעקר מפני שנחשדו ישראל על השביעית ולא נחשדו על השבתות ד"א מפני שישראל מונין לשביעית ואין מונין לשבתות וא"כ הא דמיבעיא ליה גבי נטעו ומת בנו מהו שמותר לקיימו הוא כדגרסינן בש"ס דילן במס' גיטין (דף מ"ד) ובמס' מ"ק (דף י"ג) איהו דעבד איסורא קנסוהו רבנן בנו דלא עבד איסורא לא קנסוהו רבנן או דלמנינא קנסוהו רבנן והא איתא וא"כ אימתי שייך האי איבעיא דווקא למ"ד משום קנס משא"כ למ"ד מפני שישראל מונין לשביעית ומחזי כמו דהוי נטועי שביעית א"כ לא שייך כלל האי איבעיא דמה לי הוא מה לי בנו והיינו דגרסינן כמ"ד מפני החשד אתיא האי איבעיא פי' לפי שנחשדו על השביעית וקנסו רבנן ע"כ שייך האי איבעיא בנו דלא עבד איסורא לא קנסו רבנן או דלמא למנינא קנסו והא איכא ברם כמ"ד מפני המינוי ר"ל מפני המנין א"כ אב ושנו מונה כלומר מה לי אב מה לי בנו:
א"ר אב"מ נראין הדברים שנטעו ל' יום לפני ראש השנה פי' כיון דנטעו שלשים יום לפני ר"ש השנה והקלנו עליה בתחלתה שעלתה לו שנה מחמירין עלה בסופה להמשך שנתה עד ט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילן אבל אם נטעו פחות מל' יום כיון דלא הקלנו בתחלתה אין להחמיר בסופה דאיתא חמי שנה שלימה לא עלתה לו ואת אמר הכין שיהא נוהג עד ט"ו בשבט א"ל ר"ז דאינו כן אלא ואין כוני כלומר כן הוא אפי' נטעו פחות מל' יום לפני ר"ה אסור ג"כ עד ט"ו בשבט ופריך מיי כדון א"ר מנא מכיון שעומד בתוך שנתו של אילן משלים שנתו דהוא ג"כ משלים לשנתו של אילן עד ט"ו בשבת ופי' הזה והגירסא מפורש בר"נ ז"ל במס' ר"ה (פ"ק):