אור ברסלב

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי ראש השנה· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי

פרק ג

פרק ב

הלכה א

וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון כו' ביום השני עבר ר"ח בנו של ריה"ג ואמר כדברי ר"ע ארשב"ג כן היינו נוהגין ביבנה גי' הגר"א ז"ל בירושלמי שביעית ר' בא בשם רב שנה ראשונה ושנה שניה והא תני ביום הראשון וביום השני ר"ז בשם ר"ח אותה שנה נתקלקלה:

וב"ד ישראל את ההורג וצ"ל ב"ד שראו את ההורג וטעות דמוכח היא:

ויקום חד ויתיב חד. ויקום חד ויתיב חד. ראיתי בס' אחד שכתב להוכיח דהירושלמי ס"ל דגבי עדות החודש כו"ע ס"ל כר"נ דלא בעינן הגדה בב"א. ומפלפל בזה הענין של טו"א ז"ל גבי ב' מרדע לענין אם נמצא אחד קאו"פ וכתב כיון דבעדות החודש לא בעינן שיעידו שניהם כאחד לא שייך נמצא אחד קאו"פ ע"כ והוכיח המחבר ז"ל הנ"ל דהירושלמי ר"ל דלא בעינן שיעידו שניהם כאחד מדקאמר ויקום חד ויתיב חד ודבריו ז"ל תמוהין דזה לא שייך כלל לדינא דר"נ ורבנן דרבנן ור"נ לא פליגי אלא אם צריך כל עד להעיד עדותו בפני חבירו. אבל פשיטא דלא יגידו הגדתן בב"א. [דהא ייש סברא דתרי קלא לא משתמע אפילו מתרי גברא] ולא נחלקו רק אם צריך להעיד בפני חבירו ואם מעיד בפני חבירו וחבירו עושה איזה מעשה כגון שאוכל או ששותה בעת שהעד השני מגיד עדותו מה איכפית לן וה"נ פריך ויקום חד ויתיב חד ויעיד עדותו בפני חבירו וכי אם חבירו עוסק בעת הגדה בדיינות בשביל זה לא נקרא מעיד בפניו בתמיה ומה לן אם העד השני אוכל ושותה בעת הגדתו או שיושב בדיינות וזה פשוט מאוד שאין מזה שום הוכחה כלל ודו"ק:

הלכה ג

א"ר יוסי הדא אמרה פשיטא ששמע מקצתה מן המתעסק לא יצא הסוגיא הזאת פירשוהו הרא"ש ז"ל וכן הרמב"ן ז"ל והר"נ ז"ל עיי"ש:

הלכה ה

מנין שהן ג' של ג' ג' כו' עד כדון כרבי עקיבא כר"י דבר זה מצוי רוב פעמים בירושלמי כר"ע דדריש לשונות כפילים כר"י דס"ל ד"ת כלשון ב"א וה"נ דכוותיה וכן פי' הק"ע ז"ל הכא וכן הוא מצוי רוב פעמים:

סוף הספר

תוכן העניינים

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה