חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק ז · הלכה ב
כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו. הוא ציון להמשנה וחסר תיבת וכו' כדרך הירושלמי בכ"מ:
פתר לה תרין פיתרין. אר"מ דמתני' קאי דקאמר משתלך המחבא ומפרש הגמ' דבריו בשני פירושים:
כ"ז שיש לו תחתיו כו'. פי' דר"מ קאי אדיוקא דת"ק דקאמר כ"ז שיש לו כו' הא כל שאין לו תחתיו אין לו בראשי דהוה שכחה מה שבראש האילן ע"ז קאמר ר"מ דדוקא משתלך המחבא דינא הכי:
קודם לכן. קוד' שהלכה המחבואה:
אע"פ שאין לו תחתיו יש לו בראשו דכ"ז שלא הלכה המחבואה לא הוה שכחה מה שבראש האילן:
פתר חורן כ"ז שיש לו כו'. פי' דר"מ איש לו תחתיו קאי:
הלכה המחבואה אע"פ שיש לו תחתיו אין לו בראשו. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ור"ל דכיון שכבר הלכה המחבואה הוה שכחה מה שבראש האילן אף דיש לו תחתיו. כך מבוארת סוגיא זו בשנו"א ז"ל:
תני משום ב"ש משיניח את הכרכר וגמרו ה"ז יש לו בראשו. פי' יש להעני בראש האילן דהוה שכחה:
ר"א בשם רשב"ל כרכרה. פי' דמחבואה הוא כרכר כלי שחובטין בו האילנות מלשון מפזז ומכרכר:
א"ר אבהו שהוא משייר כו'. לפיכך נקרא מחבא ע"ש שהיא בודק את המחבואין. משייר מלשון וסייר לה לכולה מתא תענית (כ ע"ב):