חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק ו · הלכה א
מה מקיימן ב"ה טעמייהו דב"ש. לר' יוחנן פריך מה יעשו ב"ה בטעמא דב"ש הא שפיר ילפי מהך קרא דתעזוב אותם. ומשני אותם מיעוט כו'. וזה גופא טעמא דב"ה דילפי ממיעוטא דהך קרא נמצא דלר"י בין ב"ש ובין ב"ה תרווייהו ילפי מקרא דתעזוב אותם אלא דב"ש סברי דתעזוב רבויא הוא וב"ה סברי דאותם מיעוטא הוא:
מה מקיימון ב"ש טעמייהו דב"ה. לרשב"ל פריך:
תשמטנה ונטשתה מיעוט כו'. וזה גופא טעמא דב"ש דילפי ממיעוטא דונטשתה ולדידי' ב"ש וב"ה תרווייהו ילפי מהך קרא אלא דב"ש סברי דונטשתה מיעוטא הוא ולב"ה רבויא הוא:
א"ר אבון לישן דמתני' מסייע לרשב"ל כו' כשמיטה. דלר"י טעמייהו דב"ה הוא ממיעוטא דאותם ומאי כשמיטה דנקטו:
הפקיר לאדם ולא לבהמה כו'. מפרש מאי דאיכא בין ר"י לרשב"ל:
ע"ד דר"י הפקרו הפקר. דלר"י דב"ה ילפי ממיעוטא דאותם ליכא למעט רק לענינא דכתיב גבי' לעני תעזוב אותם אותם לעני אבל הפקר בין לעני בין לעשירו מיעוטא אחרינא דלא כתיבא גבי' ליכא למעט וע"כ בהפקיר לאדם ולא לבהמה כו' הוה הפקר דהנך ליכא למעט מאותם כיון דלא הוציא עשירים:
וע"ד דרשב"ל. דב"ה ילפי מרבויא דונטשתה:
אין הפקרו הפקר. דצריך שיהיה ממש כשמיטה:
מה אנן קיימין אי משום דבר מסוים דיו שנים כו' הדא דר' יוחנן כל שהוא יכול לחלקו ולעשותו שורה כב"ש. פי' הר"ש ז"ל דהכי קאמר טעמייהו דב"ש מפני שהוא יכול לחלקו לעמרים של קב קב ולעשות ממנו שורה וב"ש לטעמייהו דאמרי לקמן (ה"ד) שלשה לעניים וארבעה לבעה"ב הילכך לא סגי בג' וב"ה לית להו רואין. וכן פי' המל"מ והשנו"א ז"ל. ויש לסייע פי' זה מהא דאמר לקמן (ה"ה) אין תעבדינא גדיש אינו נידון כשורה דמשמע דג' לב"ה וד' לב"ש הוא שורה ולפ"ז פי' שורה הוא מנין ג' וד' ולא שורה באורך או ברוחב. ועיין בתוס' מה שפירשנו סוגיא זו אליבא דהרמב"ם ז"ל: