חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק ד · הלכה א
ת"ל אותם כו'. פי' הגר"א ז"ל בשנו"א דת"ק ור"ש דנחלקו במתני' בחלוקי אגוזים פליגי בהנך שתי דרשות דלת"ק נפקא לי' מדרשא דקציר שהקטן מושל בו כגדול והלכך לא חשיב רק דלית ודקל אבל חלוקי אגוזים הקטן מושל בהם כגדול שהם אינם גבוהים. ור"ש נפקא לי' מדרשא דאותם שאין בהם סכנה וע"כ בחלוקי אגוזים שהם חלקים ויש בהם ג"כ סכנה צריך בעה"ב ג"כ להוריד ולחלק:
תני בשם ר"מ כל האילנות סכנה. ובעי למימר דטעמא דר"מ משום דלא דריש קציר רק ס"ל דרשא דאותם שאין בהם סכנה וע"כ כל אילנות שוין ורבנן דרשי קציר ולא ס"ל טעמא דסכנה כלל וע"כ לא נתמעטו רק דלית ודקל דאין הקטן מושל בהם כגדול. ומסיק דאינו כן אלא דכ"ע דרשי קציר. פי' דאף דכ"ע דרשי קציר אית להו נמי טעמא דסכנה מדרבנן דאי משום דאין הקטן מושל כגדול לחוד הא לא ידעינן מזה רק דאינו מחויב להניח במחובר ומותר לו לכלות ולהניח תלושין אבל מנ"ל שיהא מחויב דוקא לתלוש ולחלק בידים. אלא ודאי דכולהו אית להו מדרבנן טעמא דסכנה ובהא פליגי ר"מ ורבנן דר"מ ס"ל דבכל אילנות יש חשש סכנה ורבנן סברי דדוקא בדלית ודקל דיש בהם סכנה גדולה [כפי' הרמב"ם ז"ל] חייבוהו רבנן לתלוש ולחלק בידים משא"כ בשאר אילנות שאין בהם סכנה כ"כ:
בע"ה שקרא שם פאה וכילה קורא אני עליו ל"ת פאת וכו'. פי' ועבר על כילוי פאה:
לא קרא שם פאה וכילה קורא אני עליו לא תכלה פאת שדך וכו'. פי' ועבר על כילוי שדה. כ"פ השנו"א ז"ל:
התנו ביניהם אפי' כן אין שומעין להם. פי' הגר"א ז"ל בשנו"א שבעה"ב התנה עם העניים שיקח הוא המחובר ויתן להם אחרים בתלוש:
אין שומעין להם פי' שיהא על שלו דין פאה ויהא פטור מן המעשרות אלא שלו חייב ושלהם פטור:
(אלא) בע"ה יחלק בידו. תיבת אלא מחק הגר"א ז"ל בכי"ק בהירושלמי שת"י ונקד כאן ב' נקודות להראות שהוא ענין חדש וקאי על מתני' דקתני בעה"ב מחלק לעניים ומפרש הגמ' דהיינו מחלק בידו אבל לא שישליך לפניהם:
שמא יראה לעני מדעתו. פי' קרובו:
וישליך לפניו. פי' סמוך אצלו:
רשב"א בעי כו' את אמרת חזרה פאה לעומרים. פי' מיבעי' לי' אם צריך ג"כ בע"ה לחלק בידו או לא. ומסיק אפילו כן מחלק בידו. כן פי' בשנו"א ז"ל: