חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק ה · הלכה א
רבי יצחק מקשו לה הוון תפיסון בחד ליסטים דטבריא אמרין כדון קטל כדון קטל ומנין לזה שבע חקירות כמו מאין לזה שבע חקירות דהא לא איפשר באופן זה לעשות שבע חקירות וכיון דחקירות דאורייתא וכיון דלא איפשר היכי קעבדינן בקבלת העדות הזה. ע"ז משני איסי אמר כל זמן שאלו העדים יכולין להזדמם על אותו עדות אין ההורג נהרג פי' דאימתי החקירה מעכב בדיעבד דווקא במקום שאלו הי' החקירה הי' העדים יכולין להזדמם ע"י החקירה וכשלא חקרו בחקירה שוב א"י להזימן אז החקירה מעכב ואין ההורג נהרג משום דהוי עדות שאי"ל משא"כ באופן זה שעל ידי החקירה גם כן אי אפשר להזימם בזה אין החקירה מעכב דהא בזה לא מהני החתירה שיכול להזימן עי"ז:
ר"ח ב"ג שאל מקושש במה הוא מיתתו צריך לומר במה היתה התראתו וכן הגי' בנו"י ז"ל פי' משום דהותרה לדבר קל לא הותרה לדבר חמור. ע"ז קאמר נישמעי' מן הדא יודעין היו כו' ולא היו יודעין במה אשכח תני ר"ח כו' במה היתה התראתו כצ"ל וכן הגי' הנו"י ז"ל:
את מה עבד לפעור או למרקוליס ובמה עבדה. בעבודתה עבדה או בעבודת גבוה. ר"ל דמיבעיא לי' אם חייב בין שעבד בעבודתה שדרכה בכך. או אפילו בשאין דרכה בכך אבל כיון דעבד כעין פנים חייב [עיי' במס' ע"ז דף נ' ע"ב עיי"ש] ע"ז פשט נישמעינ' מן הדא מעשה שבאו שנים ואמרו ראינו זה עובד ע"ז ואין אנו יודעין פעור הי' או מרקוליס הי' דנין אותו בשתיהן ר"ל דתלינן לקולא. ובאיזה מזדכה ר"ל באיזה צד שיכולין לזכותו פוטרין אותו אם עבד עבודה שפער תלינן שהיתה מרקוליס ואם עבד עבודה שזרק אבנים תלינן שהיתה פעור ואם איתא בשעבד עבודת פנים חייב אפילו אין דרכה בכך. אם כן היכי פסק ותני כשיש ספק באיזה ע"ז הי' לעולם פטור משום דמשונין בעבודתן ותלינן לקולא. הא מ"מ יכול להיות חייב כשעבד עבודת פנים אלא ע"כ דהעיקר חיוב הוא בעבודתה אבל לא בעבודתה פטור אפילי כעין פנים וכעין זה פירש בנו"י ז"ל אך באופן אחר עיי"ש: