אור ברסלב

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מעשר שני· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי

פרק ה · הלכה ה

הלכה ד

וגם נתתיו זה תרומה ותרו"מ. הגר"א ז"ל מחק תיבת ותרו"מ:

א"ר יונה זאת איומרת נשרף טבלו אינו יכול להתודות. הגר"א ז"ל מחק תיבות זאת אומרת:

א"ר יוסי ב"ר בון צריך לומר חלה על כל. ר"ל על כל העיסה. תרומה על הכל לה' זה שם המיוחד ר"ל דצריך לברך בשם. מנין שלא עשה כלום עד שישייר מקצת ת"ל מראשית ולא כל ראשית ודרש הקרא מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם הכי תתנו לה' תרומה שצריך להזכיר עליו את שם המיוחד וצריך ליתן על כל הכרי מן כל עיסה ועיסה והא דכתיב מראשית עריסותיכם לאו דמעיסה ראשונה הוא נותן ולא מן הכל ז"א אלא הכונה מראשית הוא שישייר מקצת עיי' בפירש"י ז"ל בפי' החומש דאין הכונה מראשונה שבעיסות אלא שישייר מקצת ושייך כאן המימרא הזאת משום דתני במתניתין מלברך ומלהזכיר שמך עליו. והגר"א ז"ל מהפך הגי' וגורס כסדר הכתוב מראשית ולא כל ראשית מכאן שלא עשה כלום עד שישייר מקצת לה' זה שם המיוחד שצריך לומר חלה על הכל תרומה על הכל לה':

א"ר יוסי בן חנינא ולא עוד אלא שכתוב בו היום הזה תני יומא. הגר"א ז"ל גורס בהדין יומא:

ר"י ר"ח בשם רשב"ל מתניתא משנחשדו להיות נותנין מעשר לכהונה. פי' בתורת חלוקה ולא בתורת קנס [עיי' במס' יבמות דף פ"ו ע"ב] דאי בתורת קנס שפיר יכולין להתודות דהא חשיב כמו שנותן ללוי ומה שנותן ע"פ ב"ד לכהן במקום לוי הוי כמו שנותן ללוי דהוי כמוציאין מזה ונותנין לזה במקומו וחשיב כאילו נתן להראשון אך שנתנו בתורת חלוקה לכהן ע"כ אין יכולין להתודות וס"ל לרשב"ל כמ"ד דמע"ר ללוי ולא לכהן מדאורייתא וע"כ קאמר בלשון נחשדו ע"ז קאמר דהדא דרשב"ל מסייעא לר"י בחדא ופליגא עלי' בחדא פליגא עלי' מדמוקי ר"י מתניתין דיבמות כמ"ד אין נותנין מעשר לכהונה מכלל דהוא בעצמו ס"ל דנותנין מעשר לכהונה וכן מפורש במס' יבמות פ"ז דמדקאמר ר"י מתני' כמ"ד אין נותנין מעשר לכהונה מכלל דהוא ס"ל נותנין מעשר לכהונה וע"כ רשב"ל דס"ל משנחשדו משמע דס"ל דהעברת וידוי מעשר הוא לשבח דשפיר עביד יוחנן כ"ג ואילו לר"י דס"ל דע"פ דין תורה הוא דרשאי ליתן מעשר לכהונה א"כ לפ"ז לאו שפיר עביד יוחנן כ"ג בזה דהעביר הודיית מעשר וא"כ פליג על רשב"ל בזה וס"ל דהעברת הודיית מעשר הוא לגנאי כדס"ל לר' יהושע בן לוי בסמוך ע"ז קאמר דהא דס"ל לרשב"ל דהוי לשבח בזה מסייעא לי' לר"י דס"ל ג"כ דהעברת הודיית מעשר הוי לשבח מטעמא אחרינא כדמסיק ר' יוחנן משום דשלח ובדק בכל ערי ישראל כו' ומפני שהיו כמה שלא הפרישו ע"כ העביר הודיית מעשר ונמצא דרשב"ל מסייעא לר' יוחנן דהעברת הודיית מעשר הוא לשבח אך לא מטעמו דטעמי' דרשב"ל משום שנחשדו להיות נותנין מעשר לכהונה וטעמא דר' יוחנן משום שיש שמפרישין ויש שאין מפרישין וכן משמע מהפ"מ ז"ל והק"ע ז"ל בסוף מס' סוטה עיי"ש:

המוציאמחבירו עליו הראיה ויתודה. פי' כיון דעשו כתיקון חכמים בדמאי למה לא יתודו ומשני אעפ"כ כעס כו' מי שאמר עשיתי ולא עשה ר"ל דתיבת עשיתי לא שייך למימר דהא מעשר ראשון ומעשר עני לא עשה אע"פ שהוא ע"פ דין מתקנת חכמים מעתה מי שהיא מפריש מתודה כו' ומשני כהדא דתני עד השקיפה אומרים בקול נמוך ומכאן ואילך היו אומרים בקול גבוה ר"ל דיוחנן כ"ג תיקן שיהא אומרים בקול נמוך ומי שהפריש מתודה:

ר' בא בשם רבי יהודא עשה להן טבעות רחבות כו'. ותיבת טבעות הראשון מיותר כן גרס הגר"א ז"ל בכי"ק:

ר' אבהו ר' חזקי' בשם ריב"פ דמאי דא מאי תיקן לא תיקן. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:

סליק מסכת מעשר שני בס"ד:

סוף הספר

תוכן העניינים

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מעשר שני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה