חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מכות· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק א · הלכה א
אר"י ב"ח הכל הי' בכלל לא תענה ברעך יצא ועשיתם לו כאשר זמם ר"ל דאי אפשר לקיים בי' שנים דב' דברים המסורין לב"ד את תופס אחד מהן וא"כ היכי משכח"ל הל"ת דל"ת ע"כ את שאת יכול לקיים בי' ועשיתם לו כאשר זמם אין את מקיים בי' ל"ת ואת שאת יכול לקיים בי' ועשיתם לו כ"ז אין את מקיים בי' ל"ת כן הוא הגי' אמיתת ומוכח הוא [וכן כתב המה"פ ז"ל] ע"כ מוכח מזה דאיכא דוכתי דלא מקיימין לי' ועשיתם לו כ"ז והוא בב"ג וב"ח דאל"כ היכי משכח"ל הל"ת דל"ת דבר אחר ועשיתם לו ולא לזרעו ריב"ל אמר ועשיתם לו ב' דברים מסורין לב"ד את תופס אחד מהן יצא דבר שהוא מסור לשמים כגון קרבן ומלקות כדאיתא בפ"ו דמס' תרומות עיי"ש ודרש מועשיתם לו דהוא עשית ב"ד ומביא כאן המימרא דריב"ל אגב גררא כדרך הש"ס הזה ובפ' א"נ ובפ"ו דתרומות דמיירי גם שם מעניינים הללו דאין אתה מחייבו משום ב' רשעיות ומובא האי מימרא התם מביא אגב גררא כאן:
כתיב ולא יחלל וגו' היא עצמה מנין כו' הוא עצמו יוכיח כו' וגרסינן זאת במס' סוטה פ"ד בירושלמי ומביא כאן לאסוקי הא דבפ' דבסמוך דהמחלל אינו מתחלל היאך זה נתחלל:
עדים שנזדממו ר"י אמר שקר שקר התיבות הללו מיותרין הן ואגב רהיטא דבסמוך עדים שנזממו וחזרו ונשתקרו הוא ראשי פרקים כדרך הש"ס הזה וביחוד בסדר הזה ואולי צ"ל שנשתקרו וחזרו ונזממו והוא ראשי פרקים ולא מסיים להענין ועיין במס' ב"ק פ' החובל ה"ה עיי"ש:
ר"י אמר שקר שקר הוא קאי על הסוגיא דפ' א"נ לענין חייבי מלקות שוגגין: