חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק ג · הלכה א
תני כל אלו שאמרו מגלחין במועד מותרין לגלח בתוך ל' ימי אבל אית תניי תני אסור ואית תניי תני מותר אר"ח מ"ד מותר בשיש שם רגל ומ"ד אסור בשאין שם רגל פי' דל' של אבילות אפילו לבתר אונס נמי אין שום היתר בו ודמי הל' כמו בז' אבילות ואין שום חילוק בין ל' לז' אפילו דהיה האבילות לבתר אונס כגון לאחר שבא ממנה"י אעפ"כ אסור לגלח בל' כמו בז' ואין נפ"מ בין ל' לז' אלא בשיש רגל או בתוך ל' או תיכף לאחר ל' כדי שלא יכנס לרגל מנוול מותר לגלח בתוך ל' אבל כשאין רגל אסור כל ל' כמו ז' ולא מהני אונס לפני האבילות על תוך ל' רק לענין רגל וע"ז קאמר מתניתן מסייעא לר"ח הרי שתכפוהו אביליו זה אח"ז הר"ז מיקל בסכין ובמספורת אבל לא במספריים ויעשה אבל השני אצל הראשון כמו שהוא אנוס ויגלח וקס"ד דכך הוא הדין כל ל' של אבילות שניה אלמא דלא מהני אונס לאבילות אפי' כל ל' לכו"ע וליכא פלוגתא בזה הוי לא איתאמרת אלא מפני כבוד הרגל פי' לא איתאמרת בברייתא היתר בל' של אבילות לאחר אונס אלא מפני כבוד הרגל ע"ז התיב ר"ש בר"י ניחא בתוך ז' בתוך ל' בתמיה דעד כאן לא מהני אונס לאבילות רק לז' אבל לל' ודאי מהני אף שלא מפני כבוד הרגל ומוסיף ר"ח חברין דרבנן להביא ראיה מברייתא לר"ש בר"י דמהני אונס לאבילות על ל' ורק על ז' לא מהני דהא תני אלו דברים שהאבל אסור בהם כל ז' וקשה למה נקט כל ז' הא כל ל' אסור בתספורת ואלא ע"כ לא איתאמרת אלא בשתכפוהו אבלים דהוי אונס ולא מהני על ז' אבל על ל' מהני הדא אמרה שהוא מותר בל' אלמא דמהני אונס לל' וא"כ קשה על תירוצא דר"ח וע"ז משני א"ר מתני' מ"ד אסור כדרכו במספריים פי' דמשני תירוצא אחריני הא דתני אסור בתוך ל' לאחר האונס מיירי במספרים כדרכו והא דמוכח מברייתא דנפ"מ בין ז' לל' גבי תכפוהו אבילות דמותר בל' ואסור בז' היינו במספריים שלא כדרכו רק בשינוי' דאז מותר בל' לאחר האונס ואסור בז' אפילו במספריים שלא כדרכו אבל במספריים כדרכו אסור בל' ג"כ ע"כ ניחא תירוצא דר"ח הא דתני מותר במספריים כדרכו בל' היינו דווקא משום כבוד הרגל אבל בשאין שם רגל אסור במספריים כדרכו היוצא לנו מתוך הסוגיא הזאת דדווקא אבילות בתר אונס בתוך ל' מותר משום כבוד הרגל אבל בלא אונס אסור כל ל' אף משום כבוד הרגל אבל ברגל גופי' שחל תיכף לאחר ל' מותר לגלח אפילו בלא אונס של מד"ה דהא אבילות גופיה הוי אונס לרגל כמו מנודה קודם הרגל דמותר לגלח ברגל אבל לענין שיגלח בתוך אבילות גופיה לפני הרגל אינו מותר בתוך שלשים רק כ' שבא ממנה"י ועפ"ז יתבאר בסמוך:
שפם ונטילת צפרנים אית תניי תני ברגל מותר ובאבל אסור כו' וקאמר הגמ' דלא פליגי דה"פ דברגל מותר. ובאבל אסור דקאי הכל על אבל וה"פ דברגל של בתר אבל מותר דדמי כמו מנודה קודם הרגל ובאבל סתם כשאין שם רגל אסור ואבל ברגל סתם אסור משום דהיה יכול ליטול ערב יו"ט והיינו דגרסינן מ"ד ברגל מותר כשיש שם רגל ובאבל אסור כשאין שם רגל וסתם אבל הוא ומ"ד ברגל אסור בשיש הערמה דהוא סתם רגל דהא יכול ליטול ערב יו"ט ולא יגדל ביו"ט ובאבל מותר בשאין שם הערמה דהיינו שקודם אבילות לא הי' מעכב האכילה והנטילה ובתוך האבילות מעכב האכילה והנטילה והוא לא ידע שיהיה אבל ולא היה מחויב ליטול קודם האבילות כי מי ידע שיהיה אבל אם היה מעכב הנטילה והאכילה קודם לכן ג"כ אז אסור אלא א"כ כשיש שם רגל אח"כ ודו"ק: