אור ברסלב

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי

פרק ד · הלכה א

פרק ד

ר' יונה רבי ירמיה חד מחזר מנא וכו'. הסוגיא הזאת איתא במס' ביכורים פ"ג ה"ד ובכאן הנוסחא מדויק יותר:

כתוב בתורה ברכה לפניה כו' רשב"נ בשם ר"י אתיא שם שם כו' אף שם שנאמר בתורה לאחריה עד כדון כר"ע כר' ישמעאל. פי' דר"ע ס"ל דעונשין מן הדין ור"י ס"ל דאין עונשין מן הדין ופליגי בזה ר"ע ור"י במסכת יבמות פ"ק ה"א ופי"א ה"א בירושלמי וכן מבואר בירושלמי במסכת יומא פ"ח ה"ג דפליגי בזה ר"ע ור"י א"כ לפ"ז הק"ו דקאמר בסמוך מה אם מזון שאינו טעון ברכה לפניו טעון ברכה לאחריו תורה שטעון ברכה לפניו אינו דין שטעון ברכה לאחריו והדר יליף ק"ו הזה איפכא מתורה לבהמ"ז מה תורה שאינה טעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו בהמ"ז שטעון ברכה לאחריו אינו דין שטעון ברכה לפניו. ופרש"י ז"ל הק"ו הזה מה בהמ"ז שאינו טעון ברכה לפניו ר"ל שאינו מפורש בקרא ברכה לפניו עכ"ל ז"ל דהא באמת בהמ"ז טעון ברכה לפניו מק"ו וכן תורה טעון ברכה לאחריו מק"ו והאיך יליף אח"כ בהמ"ז לפניו מק"ו מתורה שאין טעון ברכה לאחריו הא תורה נמי צריך ברכה לאחריו מק"ו אלא ע"כ דהק"ו הוא דברהמ"ז אינו טעון ברכה לפניו ותורה לאחריו שאינו טעון ברכה ממקרא מפורש כדפרש"י ז"ל ולכאורה מאי נ"מ בין אם מפורש שבתורה או מדין ק"ו הא ק"ו גופיה מדאורייתא הוא מי"ג מדות אלא ע"כ דקיל ק"ו מגופיה דקרא דאילו גופיה דקרא עונשין עליו באומרים לו עשה סוכה לולב ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו וכן באומרים לו ברך בהמ"ז ברך ברכת התורה ואינו מברך מכין אותו עד שתצא נפשו וזה דוקא בבהמ"ז לאחריו ובתורה לפניו אבל בתורה לאחריו ובבהמ"ז לפניו דלא הוי רק מדין ק"ו אין עונשין מן הדין ולפיכך ילפינן בהמ"ז לפניו מתורה לאחריו דלאחריו דתורה קיל דאין עונשין עליו ומ"מ מברכין לפניו בהמ"ז לאחריו דחמור דעונשין עליו לא כ"ש שיברך לפניו וכן ילפינן תורה לאחריו מבהמ"ז דלפניו דקיל מתורה לפניו וזהו דוקא לר' ישמעאל שייך הק"ו הזה משא"כ לר"ע דס"ל דעונשין מן הדין לא שייך הק"ו הזה ע"כ קאמר דלא צריך הגזרה שוה הזה דשם שם רק לר"ע דלא מצי למילף מק"ו משא"כ לר"י דס"ל אין עונשין מן הדין א"כ לפ"ז ילפינן מק"ו וא"צ הג"ש דהא בהמ"ז קיל מתורה מברכה דלפניו ותורה קיל מבהמ"ז מברכה דלאחריו והא דאיכא ק"ו כה"ג כמה פעמים בש"ס כגון אשה בחליצה יבמה בגט במס' קידושין דף י"ד ובמס' ב"ק דף כ"ו שן ורגל מקרן ובכמה דוכתי כבר כתבו התוס' ז"ל במסכת חולין דף כ"ג ע"ב שהוא כעין מה מצינו עיי"ש משא"כ הכא לא שייך מה מצינו דא"כ יהא הברכות שעל כל המצות מה"ת ואנן קי"ל דהברכות כולן הוא מדרבנן ורק בהמ"ז והתורה הוא מן התורה כדגרסינן במס' ברכות דף כ"א ע"א מנין לבהמ"ז לאחריו מה"ת וכו' א"כ כל עיקר הילפותא ברכת התורה מבהמ"ז הוא רק שמה"ת הוא ולא שייך מה מצינו לענין ברכה דא"כ לימא על כל המצות שיהא מחויב לברך מה"ת מה מצינו במצות תורה מברך אף בכל המצות יברך:

רבי זעירא בעי אילין ג' קרויות מה את עביד לון כג' שאכלו כאחת כו'. פי' הא דתנינן בפ' הקורא עומד דהפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה יש לפרש ב' פירושים או דהפותח והחותם כל אחד מברך לפניה ולאחריה או דהפותח מברך לפני' והחותם לאחריה ומפרש במסכת מגילה דף כ"א ע"ב תנא הפותח מברך לפניה והחותם מברך לאחריה ואבל בירושלמי אינו מביא האי ברייתא ע"כ מספקא ליה לר"ז אם דמי לברכת הזימון והראשון מברך לפניה והאחרון לאחריה וממילא אמצעי אינו מברך כלל או דמי לאוכל כל אחד בפני עצמו ומברך כל אחד ואחד ע"ז קאמר רשב"א דפשיטא דדמי לברכת הזימון דהא כל עיקר הא דילפינן ברכת התורה מברכת הזימון הוא רק לרבים ר"ל דכל עיקר דמחויב לברך בה"ת מדאורייתא לפניה ילפינן מכי שם ה' אקרא דקאמר משה לישראל דכשאני פותח בדברי שירה אני אברך תחילה ואתם ענו אמן אחרי כדפרש"י ז"ל במסכת ברכות דף כ"א ע"א עיי"ש והוא דוקא ברבים ואפילו מה דילפינן מן ברכת המזון הוא ג"כ ברבים וא"כ לא ידעינן רק דאחד מברך עבור כולן וכולן עונין אמן א"כ פשיטא דאמצעי לא יברד כלל ופריך הגמרא א"כ דהאמצעי לא יברך דלא הוי שום חיוב מה"ת לברך בתורה רק ברבים ואפילו הא דילפינן מבהמ"ז הוא רק ברבים א"כ אפילו בינו לבין עצמו לא יברך לא מיבעיא האמצעי דעונה אמן לא יברך אלא אפילו בינו לבין עצמו לא יברך כלל וע"ז משני דהוא מדרבנן דמברך בינו לבין עצמו מדרבנן כמו שאר כל המצות דברכתן הוא מדרבנן אבל מה"ת אינו מחויב לברך רק ברבים דכל עיקר דילפינן מכי שם ה' אקרא הוא ברבים ואפי' הא דילפינן מבהמ"ז בברכה לאחריו מה"ת הוא רק ברבים:

תוכן העניינים

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה